סמ"ע על חושן משפט לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

והכחישום או הזימום:    הכחשה היינו ששנים אמרו פלוני לוה מפלוני ביום פלוני. ושני' אחרי' אומרי' כל אותו היום הי' הלוה או המלוה אתנו וראינו שלא נעשה ההלואה. הזמה ששני' אומרי' שראובן לוה לשמעון מנה ביום פלוני במקום פלוני ובאו ב' אחרי' ואומרי' והלא אתם העדי' באותו היום עמנו היית' במקו' פלוני ודין הכחש' מבואר בדברי הט"ו לעיל בריש סי' ל"א דעדו' זה שהכחישו בו זא"ז היא בטילה לפטור זה שמעידי' עליו שלוה אבל לענין שאר ענייני' כל א' מהב' כתות באים בפני עצמן ומעידין אבל בהזמ' הראשוני' נפסלי' והאחרוני' כשרי' לגמרי וה"ט כיון דבהזמה האחרוני' מעידי' על גוף העדי' לומר אתם העדי' הייתם עמנו אין הראשוני' נאמני' להכחיש בדבר שהעידו על גופם דומ' לאם העידו שני' על שני' אחרי' שראו אותם שחללו שבת או הרגו הנפש שאינ' נאמני' אלו שהעידו עליהן לומר לא עשינו. כן מפורש הדין והטעם בסי' זה בטור. והמחבר קיצר ולא כתב כאן שום דין הזמה. ומ"ש בתחלת דבריו והכחישו' או הזימו' ה"ז פטור לא השוום יחר אלא לענין לפטור לזה שהעידו עליו שלוה וק"ל:

אבל נאמני' לגבי עצמן כו':    ומ"מ יכול התובע לומר אין לי עסק בזה אלא עם הנתבע והנתבע צריך לשלם להתובע והנתבע חוזר על העדי' ונ"מ אם יש להנתבע מזומני' או בינונית או שנוח להוציא מידו ומיד העדים יקשה להוציא או שאין להן אלא זיבורית וק"ל:

איכא נפקותא דעד זומם פסול:    עוד יש נ"מ אחריתי דאי תפס לא מפקינן מיניה וכ"כ המחבר בב"י בסוף סי' זה דמה"ט כתב הטור דיני הזמה אע"פ שאין דרכו לכתוב דברים שאין נוהגין בזמן הזה ובפרישה כתבתי דנ"מ דתרוייהו צ"ל בטור ע"ש:

ועידי הכחשה כשרים:    פי' שכל אחת באה בפני עצמה ומעידה כנ"ל: