סמ"ע על חושן משפט לב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]לא יעידו בב"ד סתם שהודה בפניהם שהוא ח"ל כו': המחבר שינה מל' הטור שהטור כתב לא יעידו שחייב לו מנה ואליבי' מותר להם להעיד סתם איך שהודה בפניהם שהוא ח"ל והטעם דלהרא"ש והטור אין מועיל הודאה גמורה שהודה לפניהן אם לא שיאמר אתם עדי כמ"ש בפי' בסי' זה ובסי' פ"א ע"ש ולכך דקדקו וכתבו שלא יעידו שחייב לו שמשמעותו שיודעין בבירור שח"ל אבל המחבר פסק לקמן בסי' פ"א סתם כהרמב"ם והרמ"ה דס"ל דאם הודה בפני עדים בהודאה גמור' א"צ שיאמר להם אתם עדי מ"ה כת' דלא יעידו סתם איך שהודה בפניהן דמשמעותו שהודה לפניהן בהודאה גמורה אלא יאמרו דברים כהווייתן דהיינו איך שאמ' לפניהן שח"ל מנה וב"ד יבחנו הדברי' ואם היתה הודאה גמורה או שאר ענייני' שיתחייב ע"י או לא וק"ל:
על הדרך שיתבאר בסי' פ"א: הטור כ' דינים הללו ג"כ בסי' זה ללמד לעדים בהלכות עדות איך יתנהגו בעדות' וחזר וכתבם בארוכה בסי' פ"א ששם איירי בהל' טוען ונטען ללמד לדייני' איך יפסקו על עדות כזו הבא לפניהן כמ"ש בפרישה והמחבר סמך אמ"ש לקמן בסי' פ"א בהל' טוען ונטען:
סעיף ב
[עריכה]פטור מדיני אדם: מיירי ששכרן לחבריה וכמ"ש מור"ם בהג"ה ומ"ה אף אם השוכר מודה בזה פטור השוכר מדיני אדם הואיל ואין הגזילה בידו אף דקי"ל כמאן דדאין דינא דגרמי מ"מ הואיל שהוא לא העיד אלא ששכר עדים יכול לומר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ועוד העדי הן עיקר הגרמא ולא השוכר ומיירי דהעדי' ואותו שהוציא הממון אינם מודי' שהעידו שקר וכמ"ש מור"ם בהג"ה זו וה"ה אם אין להם במה לשלם או שהלכו למדה"י:
הוא אינו מודה: פי' זה ששכרן לו אינו מודה אבל השוכר עצמו מודה:
אבל אם שכר כו': נגד תרתי שהתחיל בהן סיים בהיפוכן וכתב אבל אם אינו שכר לחבירו אלא לעצמו ונגד מ"ש והוא אינו מודה כתב או שהבע"ד מודה:
ומ"ש והוציא ממון שלא כדין: פי' והוא מודה בזה ולא הוצרך לכתבו משום דקאי אדברי המחבר דאיירי כשהשוכר מודה וכמ"ש:
ומ"ש או שהבעל דין מודה: פירוש או ששכרן לחבריה ואותו החבר מודה ששלא כדין הוציא הממון:
העדי' חייבי' לשלם: פי' אבל לא זה שהוציא הממון על ידן כיון שהוא אינו מודה ואין העדי' נאמני' עליו דכיון שהגידו מתחלה שוב אינם יכולי' לחזור ולהגיד בע"א אבל לגבי עצמן נאמני' לחייב נפשם וכ"כ הטור בשם הרא"ש בהדיא סי' מ"ו סל"ד והמחבר כ"כ שם בסוף סל"ז ובסי' כ"ט ס"ב ע"ש:
כדלעיל סי' כ"ט: כצ"ל:
וכדלקמן סי' ל"ח: עמ"ש מזה בד"מ שם וגם בפרישה בס"ה: