סמ"ע על חושן משפט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

מאד מאד כו':    כן הוא ל' הטור ובפרישה כתבתי דמשום דחמדת ומשיכ' האדם אחר הממון הזהיר באזהרה כפולה וכתב מאוד מאוד ומה"ט גם הטור בי"ד סי' ק"ס בדין ריבית הזהיר בלשון זה וכתב מאוד מאוד צריך ליזהר באיסור ריבית גם בר"ס של"ו בי"ד כתב לענין רפואה ז"ל והוא שיזהר מאוד מאוד כמו שראוי ליזהר בדיני נפשות כו' והיינו מפני חומר פקוח נפש וכן הזהיר באיסור ערוה בא"ע ר"ס כ"א ואב לכולם מה שהזהירו חכמי המשנה בל"ז ואמר מאוד מאוד הוי שפל רוח מפני שטבע האדם למשוך אחר הגאות:

אפילו לזכות את הזכאי:    כן הוכיחו בגמרא דכתובות דמדכתיב לא תקח שוחד דאילו להטות משפט כבר הוזהר ע"ז כמ"ש לא תטה משפט לא תעשו עול במשפט והטעם מפורש בקרא שנאמר כי השוחד יעור ודרז"ל שוחד נוטריקון "שהוא "חד ר"ל שהנותן והמקבל נעשים גוף אח' וא"א להשמר שלא יטה אחריו וכיון דאסור לקבלו מחד אסור ג"כ לקבל מתרוייהו בשוה ואפילו משניהן יחד אע"ג דלא שייך שם ה"ט וכמ"ש בדרישה ע"ש:

צריך להחזירו כשיתבענו:    אבל בלא תביעה א"צ להחזירו כיון דלא קבלו אלא מרצון הנותן וכדי לזכות את הזכאי ול"ד לריבית דכתיב ביה וחי אחיך עמך עליך להחזיר לו כדי לחיות בו ועפ"ר:

שוחד דברים:    בפרישה כתבתי דר"ל שוחד עניני' כמו ההוא דנטל גדפא מהדיין או כסה רוק שלפניו וכן משמע בגמרא מיהו אפילו שוחד דברים ממש ג"כ אסור כמו להקדים לו שלום ולא היה דרכו להקדים לו שלום וכל כיוצא בזה וכמו שאסרו דברים כאלו באיסור ריבית כמ"ש הטור והמחבר בי"ד סימן ק"ס ע"ש:

אבל היה לו להשאיל כו':    פי' אפילו לא השאילו עדיין כיון דיש לו להשאיל אז שאלתו ששאל ממנו אין עליו תורת שוחד שהרי גם הוא יכול לשאול ממנו כשירצה ועפ"ר שכן מוכח מלשון הגמרא וכן מוכרחים אנו לפרש דברי הטור וכמ"ש בפרישה ע"ש:


סעיף ב[עריכה]

אין הנתבע יכול לפסלו:    אפילו אם בשעה ששלח לו היתה תביעתו מפורסמת שיתבענו באותו תביעה טור:

ממדת חסידותו:    וכתב מהרד"ך בית כ"ו הא דאינו אלא מדת חסידות היינו כשעשה כן להדיין שלא בפני בע"ד חבירו אבל בפניו ודאי אסור דודאי יסתתמו טענותיו וק"ל ועד"מ שהביאו:


סעיף ג[עריכה]

כי חובה על ישראל לפרנס כו':    ילפינן לה מדכתיב והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו:

או הקדשות סתם:    פי' לאפוקי אם הקדישו לשום דבר מיוחד אז אסור לשנותו לדבר אחר וכמ"ש בא"ח סי' קנ"ג ובי"ד סי' רנ"ו ועפ"ר:

ויותר טוב לגבות כו':    אמ"ש המחבר ומגבין אותה מתחלת השנה או בסופה קאי:


סעיף ד[עריכה]

הנוטים אחרי הבצע:    בבני שמואל כתיב דלא הלכו בדרכי אביהן ויטו אחרי הבצע ועד"ר מ"ש בזה:


סעיף ה[עריכה]

הנוטל שכר לדון כו':    גם הנוטל שכר להעיד אין עדותו עדות וכן הוא במשנה בהדיא וכתבו מור"ם לקמן סי' ל"ד סעיף י"ח ע"ש:

אא"כ ידוע שלא נטל כו':    פי' ואז אותו דין הוה דין אע"פ שנטל שכר על דינים אחרים שדן לפני זה ולאחריו ול"ד לעובר עבירה אחת שכל דיניו ועדותיו בטלים עד שעושה תשובה דשאני הכא דלא עבר על לאו אלא משום קנס הוח וכמ"ש הרא"ש וע' בד"מ ובהגהותיו עוד מזה:

ואומר לבעלי דין תנו כו':    כצ"ל ואומר בוי"ו ודוקא כשהתנה עמהם מתחלה דינא הכי שנוטל מהן כל שכר פעולתו שבטל ממנה ומשום שנאמר אפס כי לא יהי' בך אביון אבל אם לא התנה ודן ואח"כ בא ליטול מהן שכר בטילה (דמוכח) א"צ ליתן להם אלא כשיעור שרוצה אדם ליקח ולישב בטל מאותה מלאכה שנתבטל ממנו כדין משיב אבידה שיתבאר לקמן בסי' רס"ד ורס"ה בענין המקבל עסק מחבירו לענין ריבית כתבו הטור והמחבר בי"ד סי' קע"ז ובדין ראיית מומי בכור בי"ד סי' שי"ב ועמ"ש שם עוד מזה:

ה"ג אבל אם אינו ניכר:    כגון שאין לו מלאכה ידוע אלא שאומר כו' וכן הוא בטור:

כגון שאין לו מלאכה ידוע כו':    עד אסור עיין דרישה שכתבתי שמתשובת הרא"ש משמע (אבל אינו מוכח כ"כ) שגם בכה"ג דיניו בטלין ודוקא בכה"ג שאמר שמא יזדמן לי שכר בקנין סחורה שהוא דבר שאינו תלוי בו ואינו מצוי כ"כ אבל אם בעל מלאכה הוא אף שאינו מתעסק במלאכתו בשעה שבא לדון לפניו מ"מ כיון שהדבר תלוי בו אף שמכוער הדבר ליטול איזה שכר לכתחלה מ"מ דינו דין בדיעבד ועד"ר מ"ש עוד מזה:


סעיף ו[עריכה]

להניח לתלמיד בור שישב לפניו:    עמ"ש בסי"ג בסעיף ד' אמ"ש שצריך שיהיו כל היושבים בב"ד ת"ח וראוים:


סעיף ז[עריכה]

ורואה זכות לעני כו':    ה"ה כששניהם עניים או עשירים וכתב מור"ש ז"ל דלרבותא נקט זכות לעני כו' דאע"ג דאיכא עליו כבוד רבו וכבוד העשיר אפ"ה לא ישתוק: