סמ"ג עשה רמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · עשה · רמז · >>


מצות עשה רמז - לפסוק טומאת שכבת זרע

מצות עשה שיהא שכבת זרע טמא ומטמא, שנאמר בפרשת זאת תהי׳ "ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב. וכל בגד וכל עור אשר יהי׳ עליו שכבת זרע במים יובא וטמא עד הערב. ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב."

ותניא בת״כ [שם פ״ו] איש פרט לקטן יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד ת״ל איש. כי תצא ממנו שכבת זרע עד שתצא ממנו טומאה חוץ לבשרו. שכבת זרע פרט למערה [שם] נאמר בגד ועור בשכבת זרע ונאמר בגד ועור בשרץ מה בגד ועור האמור בשרץ עשה שאר כלים כבגד ועור אף בגד ועור האמור בשכבת זרע עשה שאר כלים כבגד ועור. אשר יהי׳ עליו אף על מקצתו. שכבת זרע מה שכבת זרע האמור למטה בשוכב עם אשה כבריי׳ אף כאן כברייתה פרט לשכבת זרע שנמרחה כגון הפולטת שכבת זרע לאחר שלשה ימים כדברי חכמים דפר׳ רבי עקיבא תניא בת״כ בפ׳ אמור [דף פ״ו] ומביאה בפ׳ יוצא דופן [דף מ״ג] אשר תצא ממנו שכבת זרע זה בעל קרי ומניין לרבות אדם הנוגע בשכבת זרע ת״ל או איש [בת״כ פ״ו דלעיל] אשה פרט לקטנה יכול שאני מוציא בת שלש שנים ויום אחד ת״ל ואשה [שם ומביאה בפ׳ יוצא דופן דמ״א] ורחצו במים וטמאו עד הערב גזירת המלך היא ולא מטעם נוגע בשכבת זרע שהרי אין מגע בית הסתרים מטמא ובתחילת מסבת כלים שנינו אבות הטומאה השרץ ושכבת זרע וטמא מת ומצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהן כדי הזייה הרי אילו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינן מטמאין במשא. ובפ׳ אחרון דמס׳ זבים שנינו שהנוגע באבות טמאות הללו מטמא אחד ופוסל אחד [שם] ובעל קרי כמגע שרץ פירוש שהוא ראשון כנוגע בשרץ [בפ׳ יוצא דופן דף מ״ג] ואין חילוק בין בעל קרי לנוגע בשכבת זרע אלא שהנוגע בכעדשה והרואה בכל שהוא. ובלבד שיהא כל גופו מרגיש בה כדאיתא במסכת נדה [שם] שכל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה שכבת זרע וטהורה.