סמ"ג עשה קפז
מצות עשה שיביא אדם ברגל שפגע בו תחילה כל מה שהוא חייב, בין מנדרים ונדבות בין מדברים אחרים, כמו שדורש בירושלמי דר״ה [פ״ק] ובת״כ (אמור פרק טו ) ממקרא שנא׳ בפ׳ ראה ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם ואכלתם שם לפני ה׳ אלהיכם ושמחתם.
איזהו זמן שמחה? ברגל. ועל זה אומר – ובאת שמה. כלומר כשתבא שם לרגל, תביא כל מה שאתה חייב. וכן ראיתיה בספרי [פרשה ראה]. ואמר רבא בר״ה [דף ו׳] שאם הגיע הרגל ולא הביא הרי זה בטל מצות עשה, ואם עברו עליו שלש רגלים עובר על לא תאחר בכל יום, כאשר נתבאר בסמל״ת [ל״ת של״א].