סמ"ג לאו שמג
שלא לפדות בכור בהמה טהורה, שנ' אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה. וכן אין מוכרין אותו כשהוא תם, שכיון שהוא תם ועומד לקרבן אין לכהן בו זכות כדי למוכרו.
ובזמן הזה שאין בית המקדש קיים, הואיל ולאכילה עומד, הרי הוא מותר למוכרו ואע"פ שהוא תמים, בין לכהן בין לישראל כדמסיק במסכת תמורה [דף ז' וח'] אבל בכור בעל מום, יש לכהן רשות למוכרו בכל זמן, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, בין חי בין שחוט.