סמ"ג לאו שלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · שלג · >>


מצות לאו שלג - לא להקריב קורבן חוץ לעזרה

מצוות שלב, שלג:

שלא לשחוט וכן שלא להעלות קדשים בחוץ וגם שתי מצות שנ' איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וגומר כל הפרשה עד ונכרת האיש ההוא מקרב עמו ואליהם תאמר איש איש וגו' ואל פתח אהל מועד וגו' ובפרשת ראה כתיב השמר לך פן תעלה עולותיך וגו' שנינו במסכ' זבחים [דף ק"ו] השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על ההעלאה ואמרינן בגמר' [שם] בשלמא העלאה כתיב עונש אשר יעלה וגו' ונכרתה ואזהרה בפרשת ראה השמר לך פן תעלה עולותיך ואמר (ב) ר' אלעזר כ"מ שנ' השמר פן ואל אינו אלא ל"ת אלא שחיטה בשלמא עונש כתיב אשר ישחט ונכרתה אלא אזהרה מנלן ומסיק רבא [בדף ק"ו] כדברי יונה דאמר ר' יונה אתיא שם שם פיר' ג"ש זו גם הקש בכללה שנ' שם תעלה עולותיך ושם תעשה מה בהעלאה ענש והזהיר אף בעשייה שהשחיטה בכללה ענש והזהיר, ואף על גב דשור או כשב ועז כתיב עוף כיוצא בהם כדתנן בהשוחט ומעלה [דף קי"א] המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב מנא ה"מ דתניא בת"כ [פרש' אחרי פ"ח] אין לי אלא השוחט הבהמה שחייב מניין לשוחט את העוף שהוא חייב שנאמ' או אשר ישחט יכול המולק את העוף יהא חייב ת"ל אשר ישחט על השחיטה הוא חייב ואינו חייב על המליקה, שנינו עוד שם [דף ק"י] הזורק מקצת דמים בחוץ חייב, מנלן מדתניא [שם דף ק"ז] דם יחשב לרבות את הזורק רבי עקיבא אומר או זבח לרבות את הזורק תניא בת"כ [בפ' דלעיל] יכול יהא חייב על החולין בפנים ת"ל קרבן על קרבן הוא חייב ואינו חייב על החולין, יכול יהא חייב על הקדש בדק הבית ת"ל ואל פתח אהל מועד לא הביאו יצא הקדש בדק הבית שאין בה לפתח אהל מועד ותניא [שם פ' י'] אשר יעלה עולה אין לי אלא עולה מניין לרבות אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי ק"ק ואמורי קדשים קלין ת"ל זבח, מניין לרבות את הדם ת"ל או זבח מניין לרבות הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך ג' לוגים מים וג' לוגים יין ת"ל ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא אל פתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ אין לי אלא קדשים כשרין קדשים פסולים מניין כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ושקבלו פסולין וזרקו את דמו הניתנים למטה שנתנן למעלה והנתנים למעלה שנתנן למטה והניתנים בפנים שנתנם בחוץ או להפך והפסח והחטאות ששחטן שלא לשמן מניין ת"ל לעשות אותו כל המתקבל לבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ שנינו בזבחים [דף קי"ב] הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד אתנן ומחיר כלב כלאים וטריפה ויוצא דופן ובעלי מומין שהקריבו בחוץ פטור שנ' לפני משכן ה' כל שאינו ראוי לבא לפני משכן ה' אין חייבין עליו, עוד שם [בדף קט"ו] ת"ר מניין למעלה מבשר חטאת מבשר אשם וכיוצא בהן שפטור ת"ל עולה מה עולה שראויה להעלאה אף כל שראוי להעלאה מנין לרבות היוצק והבולל הפותת והמולח והמניף והמגיש והמסדר את השלחן והמטיב את הנרות והקמץ והמקבל דמים בחוץ שפטור ת"ל אשר יעלה עולה מה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה יצאו אלו, גרסינן בפ' השוחט והמעלה [דף ק"ו] איתמר המעלה בחוץ בזמן הזהר' יוחנן אומר חייב מפני שהוא ראוי לבא לפתח אהל מועד כדתנן [במסכת עדיות סוף פ' ח'] אמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים בעזרה אע"פ שאין קלעים ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בירושלם אף על פי שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ופירש הר"י שלא דבר ר' יוחנן בדבר שצריך מזבח כגון זבחים דהא אמרינן בפ' קדשי קדשים [דף נ"ט] מזבח שנפגם כל קדשים שנשחטו שם פסולין שנ' וזבחת עליו את עולותיך וכי עליו אתה זובח והלא כבר נאמר ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח השם וגומר הבשר והדם על המזבח ולא הזביחה אלא עליו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר אלא ר"י מדבר בקטרת ובקמצי' כדאמר רב שם [בדף נ"ט] מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו וראוי להקריבו בזמן הזה ולכך המעלהו בחוץ חייב ולכך לא אמר השוחט בחוץ אלא המעלה: