סמ"ג לאו רלו
מצוות רלו, רלז:
כהן גדול אינו מטמא לקרובים, שנאמר "לאביו ולאמו לא יטמא". וכן אינו נכנס עם מת באהל אפילו עם קרוביו, שנאמר "על כל נפשות מת לא יבא".
הא למדת שחייב בלא יבוא וחייב בלא יטמא. כיצד? נגע או נשא, לוקה אחת. נכנס לאהל וישב שם עד שמת המת עליו או שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חברו ופרע עליו גג השידה והרי הטומאה וביאה באין כאחת, הרי זה לוקה שתים, משום לא יבא ומשום לא יטמא כדאיתא בנזיר.[דף מ"ג]
עוד שם [בנזיר דף מ"ז] כהן שפגע במת מצוה בדרך מטמא לו, ואפילו כהן גדול חייב ליטמא לו ולקוברו. [בנזיר דף מ"ג] ואיזהו מת מצוה? זה אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברין והיה הכהן לבדו ואין עמו אחר, אפילו קרא שם בדרך אין לו עונה. אבל אם כשקרא אחרים עונין אותו, אין זה מת מצוה אלא קורא לאחרים ויבואו ויתעסקו בו. [שם דף מ"ז] ואפילו היה עמו נזיר, יטמא הנזיר שאין קדושתו קדושה עול' ולא יטמא אפילו כהן הדיוט. היה שם כהן גדול וכהן הדיוט, יטמא כהן הדיוט ואל יטמא כהן גדול, וכן ישנו במסכת שמחות.