סמ"ג לאו קה
(המשך ממצוה קד)
אבל על אחותו מאנוסת אביו, אינו חייב אלא משום אחותו בלבד. ועונשה מפורש בפרשת קדושים: "ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו, וראה את ערותה והיא תראה את ערותו, חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם, ערות אחותו גלה עונו ישא" (ויקרא כ, יז).
ותניא במכות (דף ה:) אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו, בת אמו שלא בת אביו. בת אביו ובת אמו, מניין? תלמוד לומר "ערות אחותו גלה" (ויקרא כ, יז). ואף על פי שבקל וחומר היה יכול ללמוד דבר זה, הוצרך מקרא זה ללמד שאין עונשין מדין קל וחומר.
ואחותו נקראת אפילו נולדה מחייבי כריתות ומחייבי מיתות בית דין. דתנן ביבמות (דף כב.) מי שיש לו אח מכל מקום, זוקק את אחיו לייבום ואחיו הוא לכל דבר. חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן הנכרית, מפני שולד שפחה ונכרית – כמוה. ואמרינן בגמרא (שם): "מכל מקום" לאתויי מאי? לאתויי ממזר.