סמ"ג לאו נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · נה · >>


מצות לאו נה - לא לכשף

שלא לכשף, שנאמר "לא ימצא בך גו' ומכשף(דברים יח, י). והמכשף חייב סקילה והוא שעושה מעשה שנאמר "מכשפה לא תחיה(שמות כב, יז), דיבר הכתוב בהווה, והוא הדין למכשף. ובפרק ארבע מיתות (סנהדרין סז.) דורש רבי עקיבא שהוא בסקילה, כמו שנאמר "אם בהמה אם איש לא יחיה(שמות יט, יג). ובן עזאי ורבי יהודא דורשים סקילה ממקום אחר.

ודרשינן נמי התם "בלטיהם" (שם ז, כב) אלו מעשה כשפים, "בלהטיהם" (שם, יא) אלו מעשה שדים. למדנו שהשבעת שדים אינו מעשה כשפים. אמנם בפרק חלק [דק"א] בספרים ישנים גרסינן אמר רב הונא הלכה [*הגה"ה כל מצאתי שנמחוק מן הספרים אין שכן באלפסי ובאשרי פרק ד' מיתות ופרק חלק וכן בהג"ה מיימונית בפרק י"א דעבודה זרה משמע דגרסי הלכה אבל ברוב ספרים ישנים מצאתי שיטת הס' כך. ובפרק חלק בספרים ישנים גרסינן: אמר רבי הונא אין הלכה כרבי יוסי שאסר' לשאול בשדים אף בחול, ואף רבי יוסי לא אסר אלא מפני הסכנה. ותניא בפרק חלק שרי שמן ושרי ביצה מותר לשאול בהם אלא מפני שמכזבין.] כרבי יוסי שאוסר לשאול בשדים אף בחול ואף רבי יוסי לא אסר אלא משום סכנה. והא דתניא בפרק חלק [שם] דדוקא שרי שמן ושרי ביצה מותרין לשאול בהן מפני שמכזבין, שמא אינן שדים.

וצריך להתיישב במקרא זה אם לוקין על אזהרותיו מפני שניתן לאזהרת מיתת בית דין דמכשף ואין לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ורבינו משה כתב (פ"יא מהל' עבודה זרה וחוקות הגויים) דלוקין על אזהרותיו.