סמ"ג לאו מג
שלא ליתן אבן משכית להשתחוות עליה, והמשתחוה עליה לוקה שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה. ואמר עולא במס' מגילה [דכ"ב] לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים אמנם מדברי סופרים אסור כל צידי השתחואה מדאמר שם חזינא להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי שלא יהיו נראין כמשתחוין וכ"כ רב האי גאון [מיימוני פ"ו דהל' עכו"ם] בד"א בשאר ארצות אבל במקדש מותר להשתחוות לשם על האבנים שאינו מוזהר אלא בארצכם ולא במקדש, וראוי להציע מחצלאות בבתי כנסיות הרצופין באבנים או מיני קש ותבן כדי להבדיל בין פני הציבור והאבנים.