סמ"ג לאו לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · סמ"ג · לאו · לו · >>


מצות לאו לו - לא לשאול בבעל אוב

שלא לשאול באוב כגון שאול ששאל בבעלת אוב שנ' לא ימצא בך מעביר וגו' ושואל אוב כך קבלתי מרבותי, ורש"י פיר' [בפ' ד' מיתות במשנה דף ס"ה ועי' בתוס' שם] מאל תפנו אל האובות ואאל"כ שהרי בפונה יש כרת שנאמר והנפש אשר תפנה אל האובות וגו' והכרתי ושנינו בפ"ד מיתות [שם] שבעל אוב בכרת או בסקיל' והנשאל בהן באזהרה בלבד.