סמ"ג לאו לד
מראה
שלא להתנבא שקר מדענש אותו הכתוב מיתת בית דין וזה הכלל [עי' ברמזיו רמז רי"ט ובחיבורו לקמן מל"ת רי"ט] כל שענש עליו הכתוב כרת או מיתת ב"ד הרי זה מצות לא תעשה חוץ ממילה ופסח שהן בכרת והן מצוות עשה ואולי אזהרתו מלא תכחשו ולא תשקרו שאפילו על עמיתו הוזהר ואע"פ שאין מזהירין מן הדין גילוי מילתא הוא.