סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה/אנא שומר הברית והחסד

אנא יי האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד. אל ימעטו לפניך כל הצרות וכל התלאות אשר מצאו את עבדיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה. הבט בעמלנו ואל תביט במעללנו. שור נא בעניינו ואל תשור אל עוונינו. ופנה אל עָשקֵנו ואל תפן אל קָשְיֵינו. ומצוקותינו תחת אשמתנו ועלבון נפש תחת עוון נפש:

ועתה יי אלהינו אם עשינו כאיוולתנו. עשה אתה כאומנותך וסלח. כי תמים דעים אתה. אם שילמנו רעה תחת טובה. גָמלֵנו טוב ולא רע. כי יתר מרעהו צדיק וכל שכן הבורא. ואם הרבינו לפשוע. אתה רב חסד ומרבה לסלוח. אשר צדקותיך רבו מהררי אל. ועמקו מתהום רבה: כִּסָה שמים הודך ותהלתך מלאה הארץ: יי שמענו שמעך כי באחת המידות תסלח לאשר חטאו לך. ואף כי בכולם. סלח נא לעוונינו ולחטאתינו ולכל חטאות ועוונות עמך ישראל. וכבסנו מעוונינו ומחטאותינו טהרנו: ואל תקצוף עלינו עד מאוד. ואל לעד תזכור עוון: כי מה בצע בדמינו אם תשחיתנו. ומה כשרון אם תורידנו לבאר שחת בחטאינו. מה יתרון אם תפקוד עלינו כדרכינו: לא באלה שבחֲך. ולא באלה תהילתֶך. אבל הדבר שהוא לך לשם ולתהילה. להתנהג עם בניך במידת רחמים. ולגלגל עליהם מידת חסדיך. כאשר אמרת "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ" (ישעיהו מח, ט). וגם המידה אשר היא לך לשם ולתפארת הסליחה ועבור על פשע: כאשר אמרת על בריותיך. "שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע" (משלי יט, יא): ולמעלה מזאת עשה עמנו:

אנא הבט בצדקת עבדיך וחסידיך אשר הערו נפשם למות עליך ולא חסו על נפשם ועל זרעם וקצו ומאסו בחיי העולם הזה וביטלו רצונם מפני רצונך וקידשו שמך הגדול ולא חללוהו ורצו לָזֶבח ופשטו צוארם ועמדו בנסיון ונאמנו ונבחנו בצירוף ונמצאו תמימים ונגעו דמי אבות ובנים. דמי רחמניות וילדיהם. ונתערבו דמי אחים ואחיות. ודמי חתנים וכלות. ודמי חכמים וחכמות. ודמי הגונים והגונות. ודמי חסידים וחסידות. ודמי זקנים וזקנות. ודמי בחורים ובחורות. ודמי פרנסים וחזניהם. ודמי דיינים וסופריהם. ודמי מלמדים ותלמידיהם. ודמי אנשים ונשותיהם. ונהרגו כולם יחד על קידוש שמך המיוחד. ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם. עד ישקיף וירא יי משמים וינקום נקמתו ונקמת עמו ונקמת תורתו ונקמת דם עבדיו אשר שפכו דמם כמים כהבטחתנו ביד אבי חוזה. "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב, מג). את אלה מזבחות זכור ואלה עקדות תראה והנחם ושכך אף וכלה חמה. ותשבית שוד ושבר מעַמֶךָ. חוס ורחם את יתר הפליטה. ותוציאנה מאפילה לאורה וחדש עלינו שנה טובה שנת רצון ועת גאולה: שדי תזכור לנו ברית אזרח ותפקוד לנו זכות הנעקד. ותרחמנו בצדקת איש תם:

וכשחטאו ישראל במדבר עמד משה רבינו בתפילה לפניך וביקש רחמים על עמך בית ישראל וכך אמר בתפילתו, מלכי ואלהי: "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" (במדבר יד, יט):

איש עניו חילה פניך בעד עדתך ברחמים. אנא נהוג בחמלתֶך, גאלתָם מִנוף בחוזק ידיך. דתך הנחלתם, תתה למו שם ויד. הם עמך ונחלתך ועלימו חפוף בחמלתך: זכור לנו ברית אבות. חשק אהבתם אין מים לכבות: טענתם נשאתם על כנפי נשרים. ישר צעדיהם לכת יושר. כי תשוב לשוש עליהם לטוב: מצרים אם ישמעו כי האבדתם. נואמים ברעה הוצאתם ממצרים לכלותם: סלח נא לעון העם הזה. עיוות פשעם מחל נא היום הזה: פנה נא לצדקת אבות אל תשכח. חנון קראתם בנים ואתה למו אב. רחמם כרחם אב: שדי עשה למען שמך. תמחול ותסלח לפשעי עמך: אנא סלח נא לעון העם הזה. ואם לא תסלח מחני: ואף אתה השבות לו כדרכי טובְך. בישרתו ואמרת לו סלחתי כדברך: וסלח נא לעניי עמך ודלי הצאן כי תמים דעים אתה. אם הרבינו לפשוע אתה מרבה לסלוח. אדני שמעה, אדני סלחה, אדני, הקשיבה ועשה, אל תאחר: