סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון/סליחה ג
סליחה ג[עריכה]
תבוא לפניך שועת חינון / תהי־נא אזנְך קשבת תחנון
שמעה יי צדק הקשיבה רינון / שׁר מישרים מעלים מֵרִנּוּן:
ראש להרים נכלמנו בושנו / ריח נרדנו כי הִבאשנו
קלקלנו ישרים ותורות שיבשנו / קרקע פנינו בכן כבשנו:
צר ומצוק מכל צד / צאן נִדָּחָה מאין מצד
פָּנָה לימין ויגזור מעצד / פחד משמאל וצייד הצד:
עיניך רואות תהיינה פקוחות / עֹני ועינוי מצרות המתוחות
סֶפֶד לרינה ולריצוי תוכחות / סַבּוֹת והפוך בדרכיך הנכוחות:
נותננו בעוונינו לִשבי ולבזה / נחנו מלכינו וכהנינו לבוזה
מֵרוּם נכבדות ואהבה עזה / מיגרת לארץ לשמה ולעוזה:
לא חִלִּינוּ פניך להפיל תחינה / להשכיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלות צחנה
כָּלִינו כסדום בשפל קול הטחנה / כמעט רגע לולי תחינה:
יתר הפליטה להשאיר חסת / יתד וגדר תַּתָּה וכינסת
טלטלנו כנגד שלוש מאסת / טירת כוסף בגללנו רמסת:
חבול חבלנו מַעַל לִמְעֹל / חובלנו מֵעֹל אל עֹל
זכור צוית בלי לגעול / זרויים לקבץ ובם לבעול:
ואתה אחרי כל הבא / ודאי וצדיק ולנו הַדִבָּה
היום כמאז בלי סיבה / הננו לפניך באשמה רבה:
דלת עם לקלס וחרוף / דחופים סחופים נתונים לטרוף
גלות ושעבוד בנסיון וצרוף / גלגל בחסד לסליחה ותירוף:
ברחמיך עוד ברבות עתים / בך נושעה קַיֵּים והושעתים
אלה מרחוק יבואו כתים / ואלה מצפון ציים וכתים:
שלך הם עבדיך ועמֶך / לַבֵּב כימי קדם מנעימיך
מָשכנו אחריך שימנו ברישומיך / הכל חפצים ליראה את־שמך:
הקטון לאלף גדל רחומנו / והצעיר לגוי להעצים בתחומנו
יַחַד ככל צדקותיך לרחמנו / יָשָב נא אפך ותנחמנו: