לדלג לתוכן

סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור/נעילה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תפילת נעילה

[עריכה]
בקצת קהילות נהגו לומר לפני תפילת נעילה.
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. (תהלים קד א) 
בָּרְכִי 
אֲצוּלָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
אֶת שֵׁם אַדִּיר הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ
אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ
 (ש"א ב ב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
בָּרָה מִנַּחֲלֵי בוֹר נִמְשֶׁכֶת
אֶת שֵׁם בּוֹחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת
בּוֹרֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמוֹ מִתְבָּרֶכֶת
בְּרוּכָה אַתְּ לַייָ
 (רות ג י) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
גְּלוּיָה לַלֵּב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה
אֶת שֵׁם גָּבֹהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה
גֹּדֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה
גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ
 (תהלים קיא ב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
דְּלֵה וְנוֹשֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן
אֶת שֵׁם דּוֹלֶה עַל בְּלִימָה אֹהֶל בַּל יִצְעָן
דֵּעָה חוֹנֵן בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן
דַּעַת צִדְקוֹת יְיָ
 (מיכה ו ה) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
הַמִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו
אֶת שֵׁם הַמְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדֹם רַגְלָיו
הֱיוֹתֵךְ לְפָנָיו כְּכָל הָעוֹמְדִים עָלָיו
הַנִּגָּשִׁים אֶל יְיָ
 (שמות יט כב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
וִעוּדָה הַשְּׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם
אֶת שֵׁם וָתִיק הַשּׁוֹלְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם
וְהַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסוֹדָם
וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ
 (ישעיהו ס ב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
זַכָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי הַגּוּף מְאִירָה
אֶת שֵׁם זֹהַר הָעוֹלָם אָיֹם וְנוֹרָא
זָקַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ
 (תהלים קיח כ) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
חַיָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה
אֶת שֵׁם חַי הָעוֹלָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה
חוֹנֵן וּמְכַבֵּד לִמְכַבְּדֵי הַתּוֹרָה
חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְיָ
 (תהלים פד יב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
טְהוֹרָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם
אֶת שֵׁם טוֹב לְקֹוָיו אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם
טֶרֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ
 (תהלים לד ט) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
יוֹדַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים
אֶת שֵׁם יוֹדֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימוֹ לִרְגָעִים
יוֹרֶה חַטָּאִים, וְאוּלַי הַפּוֹשְׁעִים
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְיָ
 (תהלים כב כח) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה
אֶת שֵׁם כְּבוֹד מוֹרֵךְ מִצְוָה לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה
כֹּה תַעֲשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה
כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְיָ
 (ירמיהו ט כג) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
לוֹבֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים
אֶת שֵׁם לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּקְדוֹשִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים
לִמּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים
לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ
 (דברים יח ה) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
מִפָאֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶל אֱלֹהֶיהָ תִּתְהַלֵּל
אֶת שֵׁם מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּתוֹ מִי יְמַלֵּל
וְכָל הַנְּשָׁמָה לוֹ תְהַלֵּל
מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְיָ
 (ש"א א ז) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
נִצֶּבֶת עַל מַלְכָּהּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ
אֶת שֵׁם נִשְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ
נְתוּנִים מַלְאָכָיו לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ
נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְיָ
 (ישעיהו נב יא) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
סוֹבֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה
אֶת שֵׁם סוֹעֵד עוֹלָם בְּמַעֲמַד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה
סוֹד צַדִּיקִים יְסוֹד עוֹלָם הָיָה
סוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְיָ
 (תהלים לז יז) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
עוֹטָה תִפְאֶרֶת וְהָדָר תִּתְאַזָּר
אֶת שֵׁם עוֹשֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזַר
עָרִיצִים יִירָאוּהוּ וְיֹאמַר כָּל נֶעְזָר
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ
 (תהלים קכא ב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
פְּנִינָה פָּנְתָה לְאֵלֹהֶיהָ מְסִלּוֹת
אֶת שֵׁם פּוֹעֲלֵךְ לִשְׁמוֹ נָאווּ תְהִלּוֹת
פָּנָה אֵל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּוֹת
פְּנֵי הָאָדֹן יְיָ
 (שמות כג יז) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
צוּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ נְתוּנָה
אֶת שֵׁם צוּר מֵכִין עוֹלָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה
צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה
צַדִּיק אַתָּה יְיָ
 (תהלים קיט קלז) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
קְדֻשַּׁת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה
אֶת שֵׁם קָדוֹשׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חֹזֶה
קְדוֹשִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ
 (ישעיהו ו ג) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
רוֹדֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבוֹת אֱלֹהִים
אֶת שֵׁם רוֹכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים
רָמִים יהוֹדוּהוּ וְיָעִידוּ גְבֹהִים
רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ
 (תהלים קיג ד) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
שׁוֹכֶנֶת בָּתֵּי חֹמֶר וִיסוֹדָהּ בַּשְּׁחָקִים
אֶת שֵׁם שַׁדַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת צַדִּיקִים
שְׁמוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָוֹן מְנֻקִּים
שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְיָ
 (שופטים ה יא) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
בָּרְכִי 
תְּלוּיָה בִּימִין עֶלְיוֹן וּנְצוּרָה כְאִישׁוֹן
אֶת שֵׁם תְּמִים דֵּעִים בָּרוּךְ בַּלֵּב וּמְבֹרָךְ בַּלָּשׁוֹן
תִּכֵּן נְשָׁמוֹת עִם הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן
תְּחִלַּת דִּבֶּר יְיָ
 (הושע א ב) 
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ
  
יָחִיד הֲשִׁיבֵנוּ וּמִמְּקוֹר דַּלּוּת הַעֲלֵנוּ
הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח, בְּאוֹרְךָ נַהֲלֵנוּ
שִמְךָ וּכְבוֹדֶךָ אֵל נְסָה עָלֵינוּ
אֶת פָּנֶיךָ יְיָ
 (תהלים כז ח) 

אשרי

[עריכה]

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ, עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה׃ (תהלים פד ה) 
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו׃ (תהלים קמד טו) 
תְּהִלָּה לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃
בְּכׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃
זֵֽכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃
יוֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃
לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃
סוֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃
עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃
צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃
קָרוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃
שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃ (תהלים קמה) 
וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קטו יח) 

ובא לציון

[עריכה]

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ׃ וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ (ישעיהו נט כ-כא) 
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ (תהלים כב ד) 
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃ (ישעיהו ו ג) 
וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין, קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ, קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יְיָ צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ.
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃ (יחזקאל ג יב) 
וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִיעַ סַגִּי דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין, בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ.
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ (שמות טז יח) 
יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ׃ (דה"א כט יח) 
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃ (תהלים עח לח) 
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו ה) 
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ (תהלים קיט קמב) 
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃ (מיכה ז כ) 
בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה׃ (תהלים סח כ) 
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו ח) 
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד יג) 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ י) 
בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ (תהלים ל יג) 
בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃ (ירמיהו יז ז) 
בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים׃ (ישעיהו כו ד) 
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃ (תהלים ט יא) 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ (ישעיהו מב כא) 

חצי קדיש

[עריכה]

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן) בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עמידה

[עריכה]

אבות

[עריכה]

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ (תהלים נא יז) 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה.
זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְחׇתְמֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.

גבורות

[עריכה]

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. [מנהג א"י: מוֹרִיד הַטָּל.] מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.
מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

קדושת השם

[עריכה]

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן [נוסח ישן: שֶׁהַשִּׁלְטוֹן] לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן [נוסח ישן: וְאָז] צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.

וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קמו י) 

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃ (ישעיהו ה טז)  בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

קדושת היום

[עריכה]

אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ.

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, בשבת: בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.  

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. זׇכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג כה)  וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד כב)  וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃ (ויקרא טז ל)  בשבת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, בשבת: וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ בשבת: הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים.

עבודה

[עריכה]

רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

הודאה

[עריכה]

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד.
וַחֲתֹם לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

שלום

[עריכה]

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.
בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. [יש מסיימים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

וידוי

[עריכה]

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ: סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג) 

מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.

אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (צוֹם) הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ (ישעיהו נה ו)  וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃ (שם פסוק ז)  וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ (יחזקאל לג יא)  וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃ (יחזקאל יח כג)  וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃ (יחזקאל יח לב)  כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.

אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַֽרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַֽרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַֽרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי, קַל וָחֹֽמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵֽינִי לְפָנֶֽיךָ כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶֽיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים.

אלוהי נצור

[עריכה]

[יש שאומרים כאן: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃ (תהלים קח ז) 

יש האומרים כאן פסוק המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ (תהלים יט טו) 

עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃ (מלאכי ג ד) 

חזרת הש"ץ

פותחין הארון

אבות

[עריכה]

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ (תהלים נא יז) 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה.

רשות

מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים
וּמִלֶּמֶד דַּעַת מְבִינִים
אֶפְתְּחָה פִי בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים
לְחַלּוֹת וּלְחַנֵּן פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנִים.

סוגרין הארון

מגן

סימן: א"ב

אָב יְדָעֲךָ מִנֹּעַר
בְּחַנְתּוֹ בְעֶשֶׂר בַּל עֲבֹר בְּרֹאשׁ תַּעַר
חזן: גָּשׁ לְחַלּוֹתְךָ כְּנַעַר וְלֹא כְּבַעַר
דְּגָלָיו לָבֹא בְּזֶה הַשַּׁעַר

אֱמוּנִים גָּשׁוּ לְנַצְּחָךְ אָיוֹם
נֶצַח כָּל הַיּוֹם
חזן: עֲבוּר כִּי פָנָה יוֹם
גּוֹנְנֵנוּ בְּצֶדֶק יוֹשֵׁב כְּחֹם הַיּוֹם.

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.


גבורות

[עריכה]

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. [מנהג א"י: מוֹרִיד הַטָּל.] מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.

מחיה

הַנִּקְרָא לָאָב זֶרַע
וְנִפְנֶה לָסוּר מִמּוֹקְשֵׁי רָע
חזן: זָעַק וְחִנֵּן וְשִׂיחָה לֹא גָרַע
חֻסַּן בְּרָכָה בַּאֲשֶׁר זָרָע

יָהּ שִׁמְךָ בָּנוּ יֵעָרֵב
וְיֶשְׁעֲךָ לָנוּ תְקָרֵב
חזן: גְּאֻלָּתֵנוּ לָנוּ תְקָרֵב
הַחֲיֵנוּ בְטַל כְּשָׂח לִפְנוֹת עָרֶב.

מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

פיוטים לפני קדושה

משלש

טֶבַע זִיו תָּאֳרָה
יָהּ חֲקָקוֹ בְּכֵס יְקָרָה
חזן: כְּשָׁר תָּם מְקוֹם מַה נּוֹרָא
לְעֵת קָץ חָז וַיִּירָא

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קמו י) 
וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃ (תהלים כב ד) 
אֵל נָא,

שמע נא

[עריכה]

חו"ק: שְׁמַע נָא סְלַח נָא הַיּוֹם / עֲבוּר כִּי פָנָה יוֹם / וּנְהַלֶּלְךָ נוֹרָא וְאָיוֹם. קָדוֹשׁ ומדלגים הפיוט עצמו.

סילוק

[עריכה]

וּבְכֵן וּלְךָ לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.

סימן א"ב

שַׁעֲרֵי אַרְמוֹןמְהֵרָה תִפְתַּחלְבוֹאֲרֵי דַת אָמוֹן
שַׁעֲרֵי גְנוּזִיםמְהֵרָה תִפְתַּחלְדָתְךָ אֲחוּזִים
שַׁעֲרֵי הֵיכָל הַנֶּחֱמָדִיםמְהֵרָה תִפְתַּחלִוְעוּדִים
שַׁעֲרֵי זְבוּל מַחֲנַיִםמְהֵרָה תִפְתַּחלְחַכְלִילִי עֵינָיִם
שַׁעֲרֵי טָהֳרָהמְהֵרָה תִפְתַּחלְיָפָה וּבָרָה
שַׁעֲרֵי כֶתֶר הַמְיֻמָּןמְהֵרָה תִפְתַּחלְלֹא אַלְמָן

וּבָהֶם תָּעֳרַץ וְתֻקְדָּשׁ, כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ.

קדושה

[עריכה]

נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃ (ישעיהו ו ג) 
כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃ (יחזקאל ג יב) 
מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים –
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ (דברים ו ד) 
[נוסח מערבי: אֶחָד] הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ (במדבר טו מא) 
אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃ (זכריה יד ט) 
וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:
יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קמו י) 

קדושת השם

[עריכה]

לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.

חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ / וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ
וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ / בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ
תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ.

כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ
נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים.

בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע
תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.

עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ
וּבַבֵּן הַנֶּעֱקָד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵינוּ
וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא (אָיֹם) [הַיּוֹם] לְצֶדֶק דִּינֵנוּ
כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ.

וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ
עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ
וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ
וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ
וְעַל מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ.

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן [נוסח ישן: שֶׁהַשִּׁלְטוֹן] לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן [נוסח ישן: וְאָז] צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.

וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ (תהלים קמו י) 

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃ (ישעיהו ה טז)  בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

קדושת היום

[עריכה]

אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ.

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, בשבת: בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. זׇכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

סליחות

[עריכה]

פתיחה

[עריכה]

אומרים כותרת הפיוט "אז לפנות ערב":
חו"ק: פְּתַח לָנוּ שַעַר / בְּעֵת נְעִילַת שַעַר / כִּי פָנָה יוֹם

ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.

אומרים כותרת הפיוט "אבן מעמסה":
חו"ק: הַיּוֹם יִפְנֶה / הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה / נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

חו"ק: אָנָּא אֵל נָא / שָׂא נָא / סְלַח נָא / מְחַל נָא / חֲמָל נָא / רַחֶם נָא / כַּפֶּר נָא / כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן

ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

ומי יעמוד (מתוך תעלת צרי)

[עריכה]

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ (תהלים קל ד) 
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ (תהלים קל ג) 

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵֽינוּ׃ (ע״פ תהלים קג יג) 
לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה׃ (תהלים ג ט) 
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃ (תהלים מו ח) 
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ׃ (תהלים פד יג) 
יְיָ הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ׃ (תהלים כ י) 

חזן: סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: קו״ח: וַיֹּֽאמֶר יְיָ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ (במדבר יד יט-כ) 

הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט) 

וּמִי יַעֲמֹד חֵטְא אִם תִּשְׁמֹר
וּמִי יָקוּם דִּין אִם תִּגְמֹר
הַסְּלִיחָה עִמְּךָ סָלַחְתִּי לֵאמֹר
הָרַחֲמִים גַּם לְךָ מִדָּתְךָ לִכְמֹר

דִּכְדּוּךְ דַּלּוּתֵנוּ שׁוּר וְאַל תַּכְלִים
דַּעַת נְתִיב דְּרָכֶיךָ חֶפְצֵנוּ תַשְׁלִים
גָּדוֹל וְקָטֹן רוּחַ שֵכֶל הַחֲלִים
גִּבּוֹרֵי כֹחַ רְצוֹנְךָ חַזֵּק וְהַאֲלִים

בְּצִלְּךָ שֶבֶת שָׁבִים קַבֵּל נְדָבָה
בֵּיתְךָ יַפְרִיחוּ וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה
אוֹבֵד וְנִדָּח תַּשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה
אָז יַעֲלוּ וְיֵרָאוּ בְּרוּחַ נְדִיבָה

שִׁלּוּם פָּרִים שְׂפָתֵינוּ תִּכּוֹן אֱמֶת
לֶכְתֵּנוּ אַחֲרֶיךָ בְתֹם וְיֹשֶׁר הַעֲמֵת
מֵלִיץ יֹשֶׁר קַבֵּל וּמְלָשְׁנִי צַמֵּת
הֶחָפֵץ בַּחַיִּים וְלֹא בְּמוֹת הַמֵּת

הֲקִימֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ וְחֶשְׁבּוֹן יִתְמַצֵּה
קִיּוּם מֵרֶדֶת שַחַת כֹּפֶר יִמָּצֵא
טֶרֶם נִקְרָא עוֹד דִּבּוּר יֵצֵא
נִדְבוֹת פִּינוּ יְיָ רְצֵה.

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

מרובים צרכי עמך (מתוך אדון מועד כתקח)

[עריכה]

סימן: א"ב (מאות מ')

מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה [נ"א: קְצָרָה]
מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה
נָא בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא
  הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא. (דברים י יז) 
בקצת קהילות אומרים כאן "אל מלך", "ויעבור" וכו'
סָפוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה
סֵדֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה
עֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה
  עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.

פָּנִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת
פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת
צְדָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת
  הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. (תהלים קלד א) 
בקצת קהילות אומרים כאן "אל מלך", "ויעבור" וכו'
קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה
קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה
רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה
  אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. (ע"פ תהלים סה ז) 
בקצת קהילות אומרים כאן "אל מלך", "ויעבור" וכו'
שַׁוְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה
שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה
תְּחוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה
  תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. (איוב כו ז) 

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

קטע נוסף מ'אדון מועד כתקח', ובו חתום השם יוסף
יָדְךָ פְּשׁוֹט וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי
סְלַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי
פְּנֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי
  וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי. (תהלים ג ד) 

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

פזמון

[עריכה]

שני קטעים מתוך זכור ברית - אבדנו מארץ טובה. אחריהם קטעי הפזמון מארבעה פיוטים שונים.

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק
   וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵנוּ
רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדֵנוּ
שׁוּר כִּי אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ
מַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת
הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת
וְכָל מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת
וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב / וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ


אֶנְקַת מְסַלְּדֶיךָ
תַּעַל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ
מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת עַם מְיַחֲדֶיךָ
שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת בָּאֵי עָדֶיךָ

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים
גַּם הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
   כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים

יַחְבִּיאֵנוּ צֵל יָדוֹ / תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
חֹן יָחֹן / כִּי יִבְחֹן / לֵב עָקֹב לְהָכִינָה
קוּמָה נָא אֱלֹהֵינוּ / עֻזִּי עֻזָּה נָא
   יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה

יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי / יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
בִּימִין יֶשַׁע / לְהִוָּשַׁע / עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן
בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ
     יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ. (ע"פ תהלים ל יא) 

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

ה' ה'

[עריכה]

סימן: אמתי

יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ (שמות לד ו-ז, ט) 

אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה
בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה
וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ

(ה' ה')

מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי
וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי
וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי
כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי

(ה' ה')

תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת
וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת
לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת
בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת

(ה' ה')

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת
שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת
כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת

(ה' ה')

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

רחם נא

[עריכה]

הכותרת והשורה האחרונה של הפיוט אז כעיני עבדים, מתוך ההושענות להושענא רבה.

חו"ק: רַחֶם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן / סְלַח וּמְחַל עֲוֹנָם / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ

חו"ק: שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתַח / וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב לָנוּ תִפְתַּח / תּוֹשִיעֵנוּ וְרִיב אַל תִּמְתַּח / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ

אֵל מֶֽלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כׇּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵֽיתָ לָּֽנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכׇר: לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּֽרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד ה-ז, ט) 
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ.
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ׃ (תהלים פו ה) 

וידוי

[עריכה]

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, סְלַח לָֽנוּ, מְחַל לָֽנוּ, כַּפֶּר לָֽנוּ

נוסח אשכנז המערבי:
חזן:
קהל:
כִּי אָֽנוּ עַמֶּֽךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ אָֽנוּ בָנֶֽיךָ וְאַתָּה אָבִֽינוּ
אָֽנוּ עֲבָדֶֽיךָ וְאַתָּה אֲדוֹנֵֽנוּ אָֽנוּ צֹאנֶֽךָ וְאַתָּה רוֹעֵֽנוּ
אָֽנוּ כַרְמֶֽךָ וְאַתָּה שׁוֹמְרֵֽנוּ אָֽנוּ נַחֲלָתֶֽךָ וְאַתָּה חֶלְקֵֽנוּ
אָֽנוּ קֹוֶֽיךָ וְאַתָּה מוֹשִׁיעֵֽנוּ אָֽנוּ פְעֻלָּתֶֽךָ וְאַתָּה יוֹצְרֵֽנוּ
אָֽנוּ סְגֻלָּתֶֽךָ וְאַתָּה קְרוֹבֵֽנוּ[1] אָֽנוּ עַמֶּֽךָ וְאַתָּה מַלְכֵּֽנוּ
אָֽנוּ רַעְיָתֶֽךָ וְאַתָּה דוֹדֵֽנוּ אָֽנוּ מַאֲמִירֶֽיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵֽנוּ
למנהגי פרנקפורט וורמייזא מדלגים:

אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן
אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים
אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.

נוסח אשכנז המזרחי:

כִּי אָֽנוּ עַמֶּֽךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ
אָֽנוּ בָנֶֽיךָ וְאַתָּה אָבִֽינוּ
אָֽנוּ עֲבָדֶֽיךָ וְאַתָּה אֲדוֹנֵֽנוּ
אָֽנוּ קְהָלֶֽךָ וְאַתָּה חֶלְקֵֽנוּ
אָֽנוּ נַחֲלָתֶֽךָ וְאַתָּה גוֹרָלֵֽנוּ
אָֽנוּ צֹאנֶֽךָ וְאַתָּה רוֹעֵֽנוּ
אָֽנוּ כַרְמֶֽךָ וְאַתָּה נוֹטְרֵֽנוּ
אָֽנוּ פְעֻלָּתֶֽךָ וְאַתָּה יוֹצְרֵֽנוּ
אָֽנוּ רַעְיָתֶֽךָ וְאַתָּה דוֹדֵֽנוּ
אָֽנוּ סְגֻלָּתֶֽךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ
אָֽנוּ עַמֶּֽךָ וְאַתָּה מַלְכֵּֽנוּ
אָֽנוּ מַאֲמִירֶֽיךָ וְאַתָּה מַאֲמִירֵֽנוּ
אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וְאַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן
אָֽנוּ קְשֵׁי עֹֽרֶף וְאַתָּה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
אָֽנוּ מְלֵאֵי עָו‍ֺן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים
אָֽנוּ יָמֵֽינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, (אָנָּא) תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּתֵֽנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ. אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ.

אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי: הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר: יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ: סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף: רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ:

סַֽרְנוּ מִמִּצְוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵֽינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג) 

מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כׇּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵֽעַ.

אַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים, וִימִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. וַתְּלַמְּדֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽינוּ. וּתְקַבְּלֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ כְּאִשִּׁים וּכְנִיחוֹחִים, לְמַֽעַן דְּבָרֶֽיךָ אֲשֶׁר אָמָֽרְתָּ. אֵין קֵץ לְאִשֵּׁי חוֹבוֹתֵֽינוּ, וְאֵין מִסְפָּר לְנִיחוֹחֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ. וְאַתָּה יוֹדֵֽעַ שֶׁאַחֲרִיתֵֽנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לְפִיכָךְ הִרְבֵּֽיתָ סְלִיחָתֵֽנוּ. מָה אָֽנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵֽנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ. וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.

אַתָּה הִבְדַּֽלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵֽהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ. כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תִּפְעָל, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֶּן לָךְ. וַתִּתֶּן לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם (צוֹם) הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, קֵץ וּמְחִילָה וּסְלִיחָה עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן נֶחְדַּל מֵעֹֽשֶׁק יָדֵֽנוּ, וְנָשׁוּב אֵלֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻֽהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ (ישעיהו נה ו)  וְנֶאֱמַר: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָֽוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵֽהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵֽינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ׃ (שם פסוק ז)  וְאַתָּה אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם, חַי אָֽנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שֽׁוּבוּ שֽׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָֽמָּה תָמֽוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ (יחזקאל לג יא)  וְנֶאֱמַר: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃ (יחזקאל יח כג)  וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהָשִֽׁיבוּ וִחְיוּ׃ (יחזקאל יח לב)  כִּי אַתָּה סׇלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אֶלָּא אָֽתָּה.

או"א מחול

[עריכה]

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג כה)  וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד כב)  וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃ (ויקרא טז ל)  בשבת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, בשבת: וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ בשבת: הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים.

עבודה

[עריכה]

רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

הודאה

[עריכה]
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד.
קהל:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

למנהג אשכנז המזרחי אומרים קהל וחזן:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

וַחֲתֹם לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

ברכת כהנים

[עריכה]

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר:

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ (במדבר ו כד-כו) 

אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם.

שלום

[עריכה]

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.
בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. [יש מסיימים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

אבינו מלכנו

[עריכה]

אומרים "אבינו מלכנו" אפילו כשיום כיפור חל בשבת.

פותחין הארון

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית (וְעָוֹן) וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְּרִיתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ.
בהרבה קהילות החזן אומר את הפסקאות הבאות בקול, ואחריו הקהל:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּוֹת.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה.
עד כאן חזן וקהל.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכוֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

סוגרין הארון

שמע ישראל

[עריכה]

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.

יְיָ מֶלֶך. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

אלהינו שבשמים

[עריכה]
יש שנהגו לומר כאן תחינות אלו:

סימן: א״ב (מקוטע)

אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם זׇכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חׇתְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חׇתְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר צַדִּיקִים.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חׇתְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חׇתְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם חֲמֹל עָלֵֽינוּ וְעַל טַפֵּֽנוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם טַהֲרֵֽנוּ מֵעֲוֺנֵֽינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ עָלֵֽינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כְּבֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵֽׁינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם כָּלָה אַל תַּֽעַשׂ עִמָּֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם נְקֹם אֶת נִקְמָתֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם סְמֹך אֶת נְפִילָתֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲנֵה אֶת עֲתִירָתֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם פְּתַח לָֽנוּ שַֽׁעַר לִתְפִלָּתֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צַוֵּה אִתָּֽנוּ בִּרְכוֹתֶֽיךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צַוֵּה אִתָּֽנוּ יְשׁוּעָתֶֽךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם צַדְּקֵֽנוּ בְּמִשְׁפָּטֶֽךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קָרֵב לָֽנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קָרֵב לָֽנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם קָרְבֵֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רִיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רְפָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם רְאֵה בְּדֹֽחַק הַשָּׁעָה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שְׁעֵה אֶל שַׁוְעָתֵֽנוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תֵּן שֹֽׂבַע וּבְרָכָה בָּאָֽרֶץ הַזֹּאת וּבָעוֹלָם.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תֵּן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ לִבְרָכָה, וְזֶֽרַע לַזּוֹרֵֽעַ וְלֶֽחֶם לָאוֹכֵל.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תֵּן לֶֽחֶם לְפִי הַטָּף לַעֲנִיֵּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ זֶה לָזֶה.
אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵֽנוּ קְטֹֽרֶת לְפָנֶֽיךָ.

עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ.

יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ.
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ בַּמֶּרְכָּבָה וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְפִינְחָס בְּשִׁטִּים עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם עֲנֵינַן.
דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי וִישָׁרֵי דִּי בְכָל דָּר וְדָר עֲנֵינַן.

קדיש שלם

[עריכה]

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן) בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תוקעים תקיעה אחת, ויש נוהגים תשר"ת (וכן נהוג בא"י).

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה]!
סוגרין הארון
  1. ↑ למנהג וורמייזא: "אֱלֹהֵֽינוּ".