סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/סט
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו וגו'. בזוה"ק (ויחי רמט.) ר' יצחק פתח ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו האי קרא אוקמוהו אבל מהו ימלל ידבר מבעי ליה ואי תימא דאורחיה דקרא הכי הוא דהא קראי אינון הכי, לא, דכלהו לאחזאה מלה קא אתיין אוף הכא לאחזאה מלה קא אתיין מי ימלל גבורות ה' כדכתיב וקטפת מלילות בידך וכו'. ביאר בזה אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כוונת הזוה"ק שכתב ואי תימא דאורחיה דקרא הכי הוא וכו' היינו כמו שמצינו גבי אברהם שנאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה ולא נאמר שם מי דבר לאברהם על זה אמר לא דכלהו לאחזאה מלה קא אתיין היינו שרומז שם נמי במלת מלל כדכתיב וקטפת מלילות בידך היינו שעדיין לא אחז הישועה בידו ממש כלומר הגם שהאמין אאע"ה היטב בהשי"ת שיקיים הבטחתו ויתן לו זרע מ"מ לא היה עדיין הבטוחות בלבו כ"כ חזק כמו אם היה אוחז הישועה בידו ממש ולזה לא נאמר שם מי דבר לאברהם כי בבחינת דבר כבר היה אצלו הישועה אבל שיהיה אצלו הישועה בבחינת מלל כדכתיב וקטפת מלילות בידך היינו שיאחז אותה ממש בידו זאת לא היתה עדיין אצלו וזה שמסיק הזוה"ק אוף הכא לאחזאה מלה קא אתיין מי ימלל גבורות ה' כדכתיב וקטפת מלילות בידך היינו שכן הוא נמי בכל הישועות של ישראל הגם שישראל המה מאמינים בני מאמינים ומרגישים תמיד הישועה בעומק לבבם אכן שהבטוחות יהיה אצלם ממש כמו הבטוחות שיהיה אי"ה בעת התגלות הישועה בפועל ממש זאת אי אפשר ועל זה נאמר מי ימלל גבורות ה' וכדכתיב וקטפת מלילות בידך היינו שאינם אוחזין אותה עדיין כמו בידם ממש לכן מזה הסבלנות יהיה אח"כ לישראל כל השמחה וזה שמסיק דכלהו לאחזאה מלה קא אתיין היינו כמו שגבי אאע"ה נאמר אח"כ צחוק עשה לי אלהים וגו' כן בהתגלות ישועת ישראל יהיה אצלם נמי כדכתיב צחוק עשה לי אלהים וגו' כי זה הצחוק והשמחה אי אפשר שיגמר בתכלית השלימות כי אם ע"י הצמצומים של יצחק אבינו שהוא מדת הגבורה אף שנראה על הגוון מזה העולם שכל ההסתרות והסבלנות נמשך מהצמצום של מדת הגבורה אמנם עיקר הסבה שעל ידה נגמר ונתבשל מהר כל הישועות הוא באמת רק מדת הגבורה ורמזו זאת בגמ' (סנהדרין פ.) אמר לו הקב"ה לגבריאל צא ובשל את הפירות הרי שעיקר גמר הבישול הוא רק מצד מדת הגבורה וזהו דאיתא בגמ' (ב"ב) ויגמול אברהם את יצחק בנו עתיד הקב"ה לגמול חסד עם זרעו של יצחק היינו שיגמול להם חסד בעד שסבלו כל כך וכענין מאמרם ז"ל (שבת) אמר הקב"ה לאברהם בניך חטאו לפני וכו' לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה היינו אף שכוונתם בזה שהשיבו כך היה נמי רק למען שירחם השי"ת עי"ז מצדו יותר על ישראל בכל זאת השיב השי"ת לא בסבי טעמא וענין סבא הוא עתיקא קדישא שנקרא עתיק יומין שנעתק הרבה מהתלבשות זה העולם ואינו כדאי לו להשפיל עצמו באלו הלבושים הנמוכים מזה העולם, ולא בדרדקי עצה היינו שיעקב אבינו השפיל עצמו לפעמים בהלבושים מהני יומין מ"מ הוא נמי חפץ שיתאחר זמן הישועה כדי שע"י זה יצמח אח"כ הישועה ביתר שאת וביתר עוז אבל על יצחק אבינו איתא בגמ' (שם) מחוי להו יצחק קב"ה בעינייהו היינו כי דייקא ע"י מדתו נגמרה ונתקרבה הישועה שיהיה במהרה בימינו אמן (עיין לקמן בלקוטי תורה ליל ב' דסוכות אות ד' ה' ויזרע יצחק):