סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/ל
איתא בזוה"ק (אמור צט:) סדרא קדמאה קלא נפיק ומתעטר לעילא סליק רקיעין ואתבקע בין טורי רמאי ומטי לגביה דאברהם וכו' בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק אתער ואתעטר אברהם וכו'. אדהכי סלקא תניינא תקיפא לתברא תוקפי דרוגזין ודאי. סדרא תניינא ההוא קלא תבירא בתוקפוי וכדין סלקין כל דינין דאתערן קמיה אתבר עד דסליק לאתריה דיצחק וכו'. סדרא תליתאה קלא נפיק וסליק ובקע כל אינון רקיעין ורחמי מתערן ומטי ההוא קלא לרישיה דיעקר ויעקב אתער וחמי לאברהם מתתקן בגיסא אחרא כדין אחידן תרווייהו ביה ביצחק דא מהאי סטרא ודא מהאי סטרא ולא יכלין תוקפוי לנפקא לבר והני תלתא סדרין כלהו סדרא חד וכו'. ביאור הענין כי הסדר הנקרא סדרא קדמאה הוא לעורר אורו של אאע"ה שהוא מדת החסד שעליו נאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. סדרא תנינא וכו' עד דסליק לאתריה דיצחק וכו' הוא לעורר אורו של יצחק אבינו הגם שמדתו הוא גבורה להראות שאין הקב"ה וותרן כי אית דין ואית דיין אמנם אף שאין הקב"ה וותרן ומנהיג הכל בשורת הדין ובמשפט בכל זאת זה המשפט בעצמו הוא רחמים גמורים כי היכן הוא המשפט הלא רק ביד ישראל הוא שמסר אותו השי"ת לישראל כדכתיב חקיו ומשפטיו לישראל וגו' וממילא הוא זה המשפט רחמים גמורים. סדרא תליתאה קלא נפיק ומטי ההוא קלא לרישיה דיעקב וכו' זה הסדר מעורר אורו של יעקב אבינו ע"ה שמדתו הוא תפארת דכלול משניהם וכל זה הוא רחמים גמורים. ואלו השלשה סדרים נחשבים המה סדרא חד כי כל עיקר הכוונה מאותו הסדר הוא שיתעורר ע"י עצמיות הקדושה מהאבות הקדושים. וזהו דאיתא כאן והני תלתא סדרין כלהו סדרא חד היינו שהכוונה מאלו השלשה הוא חד ואח"כ מתחיל סדר חדש סדר אחר כמבואר כאן סדרא אחרא קלא נפיק וסליק ונטל לאברהם מאתריה ונגיד ליה לתתא וכו' סדרא תנינא נפיק קלא תבירא לא תקיפא כקדמאה וכו' לגבי אינון בי דינא דלתתא דאינון רפיין יתיר וכלהו חמאן לאברהם לגבייהו ואתכפיין קמיה. אדהכי סדרא תליתאה קלא נפיק וסליק ואתעטר ברישיה דיעקב ונגיד ליה לתתא וכו'. היינו שכל עניני זה הסדר אחרא תניינא הוא להמשיך הקדושת אבות לתתא ולקבוע אותה בלבבם של ישראל וכל ענינו של הסדר הנקרא סדרא בתראה הוא להעמיד הקדושת אבות לאתרייהו כמקודם וכמבואר כאן והני כלהו סדרא אחרא תניינא. סדרא בתראה דבעא לסלקא לון לאתרייהו ולישבא בינייהו ליצחק וכו' בגין דהאי בעא לישרא ליה באתריה ולא יפוק בתוקפו לבר כדין דינין כלהו אתכפיין ורחמי אתערו וכו'. היינו כי מחמת זה שמעמידין הקדושת אבות באתרייהו אצל השי"ת נתעורר כל החסד והרחמים על ישראל אמנם באם היה באפשרי שיראה האדם תמיד נגדו את הנוכח איך שבאמת מנהיג השי"ת את עולמו לא היו צריכין לכל אלו עבודות אלא יען שהעולם הוא מלא שכחה וא"א שיהיה תמיד נוכח עיני האדם הנהגת השגחתו ית' כי אם היה מפורש זאת נוכח עיני האדם אזי היה אפס כל בחירת אדם לזה הוא כל העצה שיראה האדם לקבוע בלבו הקדושת אבות ע"י אלו הסדרים של השופר ומחמת זה לא יעלה עוד על לב שום חשק מה שהוא ח"ו נגד רצונו ית' וממילא יהיה מכיר מפורש בכח בחירתו הטובה הנהגת השי"ת והשגחתו בכל הפרטים כי זאת מודים אפילו האומות נמי שהשי"ת מנהיג את העולם אלא שהם אינם מכירין אותה בבחירת רצון דעתם כי עמהם מנהיג באמת השי"ת למעלה מדעתם אכן מישראל הוא עיקר רצונו ית' שיהיו מכירין הנהגתו ית' בהבנת תפיסת דעתם ובבחירת רצונם אלא שצריכין נמי להכיר היטב שגם זאת הבחירה הוא נמי רק מה שחונן אותם השי"ת. וזהו דאיתא בירושלמי בכל הקרבנות נאמר והקרבתם ובראש השנה נאמר ועשיתם מתוך שיצאתם זכאין מעלה אני עליכם כאלו עשיתם עצמכם בריה חדשה וכו' והאיך ידעינן שיצאנו זכאין אכן איתא שם בסמוך עוד שבכל קרבנות המועדים כתיב חטאת ובר"ה ובשבועות לא כתיב חטאת אלא מתוך שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מעולם וכו' והא תינח שבועות שאז הוא זמן מתן תורה אבל ר"ה מה הוא התורה שמקבלים ראש השנה אכן ענין תורה הוא מדת אבות הקדושים כי נקרא תורת חסד וגם איתא כמה פעמים בזוה"ק אורייתא מגבורה נפקית וביותר נתנו דברי תורה עם כחו של יעקב שמדתו תפארת שכולל שתי המדות חסד וגבורה ולזה נקרא תורה ג"כ תפארת ויען שבראש השנה קובעים ישראל בלבבם בתקיעת שופר את קדושת אבות כמבואר כאן באלו הסדרים שמסדר הזוה"ק ברזא דתקיעות וממילא יצאו ישראל זכאין והרי הם נחשבים בריה חדשה כאלו לא חטאו מעולם: