סוד ישרים (ליינר)/סוכות/צ
למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'. וביארו ז"ל (סוכה א) עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בצל סוכה וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי הנה יש שני מיני הגנות יש הגנה שאין מרגיש בה האדם כלל והגנה כזו נקרא בית כמו היושב בבית אינו מרגיש כלל מסבת עובי התקרה איך שמגינה עליו מהזרם והמטר שמבחוץ והגנה כזאת מגין באמת השי"ת על כל העולם אף על העכו"ם ג"כ אלא שהם אינם יודעים להרגיש מי הוא המגין בעדם. אכן יש נמי הגנה הנקרא סוכה אשר היושב בתוכה מרגיש הגנתה ויודע שמגינה עליו מזרם וממטר שמבחוץ ובהגנה כזו מגין השי"ת רק על ישראל לבד וזאת הוא כל רצונו ית' מישראל שיכירו וידעו איך שמגין עליהם השי"ת תמיד ועל זה נאמר בסכת תשבו שבעת ימים למען ידעו דרתיכם וגו'. ועל זה הענין נאמר נמי וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים וגו' (שיר ז) ומבואר בזוה"ק (שמיני לט:) יין הטוב דהוא חמרא דמנטרא הולך לדודי דא יצחק דאקרי ידיד מבטן למישרים כדאי' אתה כוננת מישרים לאתכללא שמאלא בימינא ודא הוא מישרים דבגין חדותא דההוא חמר טב אתכליל שמאלא בימינא וחדאן כלא וכו'. היינו כי מימין לבד אין עדיין שום הכרה רק כאשר נתכלל שמאלא בימינא אזי יש הכרה בתפיסת אדם כי מזה שרואים לך ה' הגדולה ורואים ג"כ כנגדה מדה ההפוכה לך ה' הגבורה מזה מכיר האדם שיש אחד שהוא למעלה מאלו המדות שאצלו נתכללו ביחד שמאלא בימינא וזאת ההתכללות הוא מדת יעקב אבינו שנקרא מישרים. אמנם גם מדת יצחק שהוא לך ה' הגבורה אינה ג"כ משוללת התכללות כי כבר היה נכלל גבי יצחק נמי מדת החסד של אאע"ה אלא שגבי יצחק אבינו היה עדיין כמוס זאת ההתכללות ולא היה ניכר מפורש וגבי יעקב אבינו יצא זאת ההתכללות בהתגלות מפורש שיהיה ניכר גם בהתפיסה של אדם. וזהו דאיתא (שם) וחכך כיין הטוב דהוא חמרא דמנטרא והוא כמבואר בזוה"ק (בלק קפט:) מהו כיין הטוב דאתא יעקב וארמי ביה מיא דא הוא יין הטוב וכו' היינו שנתכלל בו שמאלא בימינא. הולך לדודי דא יצחק דאתקרי ידיד מבטן וכו' פירוש שלא היה אצלו עדיין הכרה מפורשת בהתגלות למישרים כדכתיב אתה כוננת מישרים לאתכללא שמאלא בימינא וכו' היינו מדת יעקב אבינו שיצא אצלו זאת ההתכללות בהתגלות מפורש בתפיסת ישראל שיהיה אצלם כדכתיב למען ידעו וגו' ודא הוא חדותא שלים וכו' היינו שניכר בתפיסת ישראל איך שהשי"ת מגין עליהם תמיד ומשגיח על כל פרט: ויען שזה החג הוא נגד יעקב אבינו לזה הוא המצוה בו ניסוך המים כי מים רומזים על דבר הפקר שהוא בחנם בלי שום יגיע כפים וכן הוא כל הויות האומות שמקבלים הכל בחנם בלי שום עבודה ומראים ישראל בזאת העבודה של ניסוך המים כדכתיב ושאבתם מים בששון. וששון היינו כלי כמבואר בגמרא (סוכה מח:) השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא וכו' ואין הגמרא מדברת בדרך הלצה חס ושלום אלא שהגמרא קמ"ל הפירוש של ושאבתם מים בששון היינו שישראל מגבילים את המים שאינם מקבלים שום דבר בחנם בלי עבודה כי יודעים ומכירים היטב שאין שום דבר הפקר בעולם שלא ישגיח על זה השי"ת רק הכל נכלל תחת השגחתו ית' כדכתיב למען ידעו וגו':