סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/מג
וכך היתה תפלתו של כהן גדול יהי רצון וגו' שתהיה שנה זו הבאה עלינו וגו' אם שחינה גשומה ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שבעולם צריכין ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה לא זה לזה ולא לעם אחר שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה ושיתנו עצי השדה את תנובתם ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה וכו'. הענין הוא כי לאחר כל אותן עבודות שהיה לכהן גדול ביום הכפורים שיכנס בו ביום לפני ולפנים בפר ואיל וקטרת דקה מן הדקה היינו שהכניס עמו לקה"ק עומק הנקודה של לב ישראל כי קטרת דקה מן הדקה מורה על הנקודה הפנימי שהעומק הפנימי מלבבם של ישראל הוא תמיד מקושר בשורש רצונו ית' בלי שום נטיה להצד ובזה הגביה את הכלל ישראל למעלה מעולם שנה נפש והכליל אותם בשורש רצון עליון ית' המנושא מכל הגבולים ואחר כל אלו העבודות יצא לבית החיצון והתפלל תפלה זו לבלתי יהיה האור למעלה מתפיסת אדם שלא בהדרגה אלא שירגיש זאת האדם גם בתפיסתו וזה היה כל המכוון מזאת התפלה לבל יתעלם אור רצונו ית' מתפיסת ישראל רק שיראו מפורש רצונו ית' ושיכירו בתפיסתם הכבוד שמים היוצא מכל הדברים שבעולם וזהו שהתפלל אם שחונה גשומה כי שחונה מורה על אהבה הפשוטה שיש להשי"ת עם ישראל מהשורש העליון אכן מחמת עוצם הבהירות מזאת אהבה הוא מנושא מאד למעלה מתפיסת אדם ועל זה התפלל שיהיה גשומה היינו שישפיל השי"ת את האור וילביש אותה אהבה בלבוש נמוך וגשמי כדי שיכירו ישראל גם בתפיסתם הגשמי הארת פניו ית' בכל הפעולות שלהם כדכתיב ומשביע לכל רצון היינו שיהיו רואים מפורש רצונו ית' בכל מעשיהם וממילא יכירו נמי היטב להבחין מלקבל מה שמשולל רצון והארת פנים. ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה לא זה לזה ולא לעם אחר. היינו שינהיר השי"ת הארת פניו לכל פרט נפש מישראל שיכיר מפורש איך שהוא מקבל רק מהשי"ת בעצמו בלי שום אמצעי הגם שהשפעתו ית' כשיורדת לזה העולם מוכרח להתלבש בלבושים אכן התפלל שלא יהיה ח"ו אחד משועבד לחבירו לקבל ממנו פרנסתו כי זה נראה שאין בכחו לקבל מהשי"ת ביושר כי אם ע"י ממוצע אמנם מה שנושאים ונותנים זה עם זה לא נקרא מקבל ע"י ממוצע כי כמו שזה צריך לזה כן זה צריך לזה. ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריכין לו. היינו שהתפלל שלא יקובל תפלה כזאת שהוא רק לפי שעה והוא כענין שמצינו לפעמים בעוה"ז גם פעולה כזאת שאין נראה בה הרצון ית' מצליח לפעמים כדאי' בגמרא (חולין סנהדרין) חוצפא אפילו כלפי שמיא מהניא אמנם מאחר שהעמיד השי"ת בזה העולם גוון כזה בטח יש באותו הגוון ג"כ כבוד שמים אכן הכ"ש היוצא מפעולה כזאת אינו לעולמי עד אלא לפי שעה לכן התפלל הכה"ג שלא ישגיח השי"ת רק על תפלה שהיא לעולמי עד וזה נקרא תפלת רבים וממילא יתברך הלפי שעה ג"כ כי כיון שיהיה שפע לעיקר האילן ממילא לא יחסר שפע להענפים ג"כ. וזאת התפלה אל יכנס תפלת עוברי דרכים לפניך וגו' היא מסובב על קוטב אחד עם התפלה ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה כי זאת התפלה שלא יעדי עביד שולטן מבית יהודה הוא ג"כ מכוון כזה כמו שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהתפלל להשי"ת שישגיח תמיד ביחוד על השורש ושבט יהודה הוא שורש החיים מכל ישראל וממילא כשיתברך השורש לא יהיה נחסר ברכה להענפים ג"כ כדאיתא בזוה"ק (בשלח נח:) בעיקר שרשוי ינקין אינון סחרניה ואינון ענפין דמשתכחין באילנא וכד מטי עדן שלטניה דכל ענפא וענפא כלהו בעאן לשיצאה כולא גופא דאילנא דאיהו עקרא דכלהו ענפין ההוא דשליט עלייהו וכו' וזהו נמי המכוון מהתפלה שלא יכנס תפלת עוברי דרכים לפניך לענין הגשם בשעה שהעולם צריכין לו כי הגם שזה העובר דרך מודה נמי ומשבח להשי"ת בשעת מעשה עכ"ז נחשב רק כענף נגד השורש לגבי צורך הגשם הנצרך בקביעות לעולם ולזה אמרו ז"ל (ר"ה יז:) יורדי הים באניות עשה להם סמנין לפניהם ולאחריהן וכו' הני נמי כיחידין דמי וכו' היינו אף שבשעה שניצולו מן הים המה נמי מודים ומשבחים להשי"ת מ"מ הני נמי כיחידין דמי שכל תפלתן נחשב רק כמו לפי שעה נגד תפלת צבור וכן תפלת עוברי דרכים אף שאם יפסקו הגשמים יודו וישבחו להשי"ת מ"מ נחשבו רק לפי שעה נגד צורך הרבים שיש בהגשם בקביעות להצמיח תבואה ולגדל פירות וכל זאת התפלל הכה"ג בצאתו מן הקדש כי אז היה רואה מפורש אהבת ישראל בהמקור ית' כי החמש טבילות שהכה"ג היה טובל בזה היום רומזים לטבילתו בהמקור עליון של אהבת ישראל עם תשוקות הנותן לזה התפלל אח"כ שימלא כבודו ית' בכל הארץ ג"כ היינו שינהיר השי"ת את אור רצונו בסדר והדרגה שיהיה בכח האדם לקבלו בכדי שיהיה מפורש גם בתפיסת אדם אור רצונו ית' אפין באפין כי עד לא הוה מתקלא לא הוה משגיחין אפין באפין כדאיתא בזוה"ק (תרומה קעו:) היינו שאורו ית' היה למעלה מתפיסת אדם וכאן התפלל שינהיג השי"ת את אורו בהדרגה כדי שיכיר האדם רצון השי"ת פב"פ. ולזה נמי התפלל שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה ומדוע לא התפלל נמי על קליטת הזרע ג"כ אכן על הקליטה לא היה צריך להתפלל כלל כי מאחר שהגיע בזה היום למקור עומק רצונו ית' ושם היה רואה מפורש שלא אתאביד כלום מישראל כדאי' בזוה"ק (משפטים ק:) אפילו הבל דפומא אתר ודוכתא אית ליה וקב"ה עביד מינה מה דעביד ואפילו מלה דבר נש ואפילו קלא לא הוה בריקניא ואתר ודוכתא אית להו לכלא וכו' ואין שום תפלה שלא יהיה נענה לזה לא היה צריך להתפלל על הקליטה אכן מחמת שיש לפעמים תפלה אשר האדם אינו מכיר בתפיסתו איך שנענה בה ונראה לו שנפלה ח"ו תפלתו לחוץ על זה התפלל הכה"ג שלא תפיל אשה פרי בטנה היינו שיהיה בתפיסת האדם ג"כ ישועת השי"ת שיראה האדם בתפיסתו העניה על תפלתו שיכיר שפיר איך שתפלתו הולידה פירות. וזהו נמי התפלה שלא יעדי עביד שולטן מבית יהודה היינו כי שבט יהודה הוא הלב של ישראל שיש גבי שבט יהודה הכרה מפורשת שלא יהיה נדח ח"ו שום לבוש מישראל כי אהבת השי"ת נקשר בהם בקביעות לכן התפלל הכה"ג שלא יעדי עביד שולטן מבית יהודה וזאת התפלל אפילו בזמן דורו של מנשה מלך יהודה אף שעל הגוון היה נראה בזה העולם שהוא לגמרי ההיפוך מרצונו ית' כי זה השבט הוא השורש של כל ישראל אשר בו שוכן רצונו ית' בקביעות: וכל אלו התפלות התפלל הכה"ג בבית החיצון כי בית החיצון מורה על הכנה של האדם מה שהאדם מכין מצדו כלי לקבל אורו ית' ולכך היו משביעים אותו קודם יוה"כ שלא יתקן מבחוץ ויכניס לפנים כי בעת שהיה צריך לכנוס לפני ולפנים היה צריך לסלק כל תפלתו ואפילו ההכנה שלו היה צריך לבטל להשי"ת וזה הוא שלא יתקן מבחוץ שלא יכין שום כלי קיבול כי היה צריך למסור א"ע עם כל ההכנה שלו להשי"ת: אמנם אחר שסילק כל תפיסתו לגמרי ומסר עצמו בלפני ולפנים לגמרי להשי"ת אח"כ היה יוצא לבית החיצון היינו להכין כלי קיבול לאורו ית' כי באמת הוא עיקר תכלית המכוון מרצונו ית' שאמר והיה העולם דוקא שיהיה השארה בזה העולם כדי שיהיה מי שמכיר באור רצונו ית' א"כ מוכרח להיות הכנה מצד האדם ולא שיתבטל תפיסת הבריאה לגמרי עד שלא יהיה נשאר מי שיכיר את אור רצונו ית' לכן אחר כל התבטלות שלו התפלל שישפיע השי"ת את אורו בהדרגה בכדי שיכיר האדם בכח עבודתו את אור רצונו ית' בכל עניני עוה"ז שיהיה מכאן והלאה הכל במתקלא שיכיר האדם בתפיסתו הכבוד שמים בכל הדברים אפין באפין ועל זאת המתקלא שיהיה אפין באפין רומז חג הסוכות כי אחר העבודות של יוה"כ מנהיר השי"ת לישראל הכרה מפורשת איך שאורו ית' מקיף אותם וגם הארבעה מינים רומזים על כח עבודה שמנהיר אז השי"ת לישראל ומזה נמשך לישראל כל התקיפות שמכירין מפורש שהם עושי רצונו ית' כי חפץ השי"ת בעבודתם ולזה איתא במדרש רבה (אמור) על הארבעה מינים דידן נצח: