סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/יב
ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. היינו כי נגד הארת רצון עליון בזה צריך האדם לבטל כל תפיסתו לבל יסמוך כלל על שום גוון מתפיסתו כי אם יאחז האדם באיזה גוון מתפיסתו אזי נאמר עליו היחברך כסא הוות שבאמת הוא כל התפיסה של אדם רק בדרך שלילה וכל גודל השגת תפיסת האדם הוא רק מה שמשיג יותר בעוצם בהירות מה בין לי ולך כיון שכל הכרתו של אדם הוא רק כדכתיב מבשרי אחזה אלוה ובשר הוא כדאיתא בגמרא (סוטה) 'בושה 'סרוחה 'רמה וזהו מבשרי היינו מחסרוני אחזה אלוה כלומר מסבת החסרון שמכיר האדם איך שמצדו הוא תמיד מחוסר מזה מכיר נמי בשלימות השי"ת וזאת ההכרה הוא אפילו בהדרגא היותר נעלה של תפיסת אדם כגון גבי אאע"ה היה נמי מבשרי אחזה אלוה כדאיתא במדרש רבה (וירא) אכן אצלו היה מצות מילה נחשב מבשרי אחזה אלוה היינו כי אחר כל גודל עבודתו עד שנעשה בן צ"ט שנים אמר לו השי"ת התהלך לפני והיה תמים היינו שיש אצלו עדיין חסרון בשורש הבריאה אשר כל העבודות והבירורין שהיו אצלו לא הועילו עד שיסיר זה הצפורן אזי יתוקן נמי החסרון משורש הבריאה ותיקון כזה הוא רק בידו ית' כי זאת הוא למעלה מתפיסת הבריאה ולכן איתא בפרקי דר"א שיום מילתו של אאע"ה היה ביום הכפורים כי תיקון כזה צריך להאיר מלמעלה מהתפיסה וביוה"כ מאיר השי"ת מזה הרצון עליון שהוא למעלה מהתפיסה ולכך אין לסמוך בזה היום על שום גוון מהבנת התפיסה וכן אין לסמוך בו מרגע אחת על חברתה כי בכל רגע מאיר בו השי"ת חדשות והאיר לו השי"ת זאת המצוה אחר כל עבודתו כשנעשה צ"ט שנים למען שישיג זה התיקון כל עוד שעמד עדיין בתפיסתו כי אם היה בא על זאת אח"כ כשנעשה מאה שנה שוב לא היה נחשב לו להכרה כלל כיון שאז כבר עבר ונתבטל תפיסתו אולם ע"י כל עבודות שלו היה בא בהדרגא לזאת ההכרה שהיא למעלה מהתפיסה בעוד שהיה עומד בכל תפיסתו עד שנתאחדו תפיסתו ביחד עם אורו ית' שהוא למעלה מהתפיסה ולזה נאמר כאן כי אם בזאת יבא אהרן וגו' היינו שיקבל הארת זה היום בהדרגא ולכך נמי קורין פ' מיתת בני אהרן בזה היום כי בני אהרן קרבו לזה האור בכל תפיסתם בלי הדרגה ועל זה נאמר ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם וכמבואר במדרש מסיני נטלו איפופסין שלהם היינו שהם בקשו להמשיך זאת ההארה הנקרא בכל עת לתפיסתם בלתי שום דרגא לזה נתבטל תפיסתם בזה האור עד שלא נשאר אצלם מאן דאשתמודע וכו' כי כל רצונו ית' הוא שיהיה בזה העבודה בסדר הדרגא כמו שמנהיר השי"ת להאדם ג"כ בהדרגא כדאיתא בזוה"ק (בא לז) המשפילי לראות דנחית בכתרוי מכתרא לכתרא מנזרא לנזרא מנהירו לנהירו מבוצינא לבוצינא וכו' למען שיהיה בכח האדם לקבל כך הוא רצונו ית' נמי שיתקרב אליו בעבודתו ג"כ בהדרגא וע"ד שתקנו חז"ל הרוצה לקבל עליו עומ"ש יפנה ויטול ידיו ויקרא ק"ש ואח"כ יתפלל כי כשילך האדם בעבודה בלי הדרגה על זה נאמר היחברך כסא הוות וממילא נתבטל כל תפיסתו אבל כשילך האדם בהדרגא אזי נעשה העבודה שבתפיסתו כסא לאורו ית' ונתהוה חיבור מתפיסת אדם לאורו ית' הבלתי גבול כדאיתא בזוה"ק (בראשית נא.) ת"ח בשלהובא דסלקא אית תרין נהורין חד נהורא חוורא דנהיר וחד נהורא דאתאחד בה אוכמא או תכלא ההוא חוורא איהו לעילא וסלקא באורח מישור ותחותיה ההוא נהורא תכלא או אוכמא דאיהו כרסייא לההוא חוורא וההוא חוורא שארי עלויה ואתאחידו דא בדא למהוי כל חד וההוא נהורא אוכמא או גוון תכלא דאיהו לתתא הוא כרסייא דיקר לההוא חוורא וכו', היינו כי בנהורא אוכמא ניכר עדיין הפתילה הדולקת וכשהולך בהדרגה אזי נעשה כרסייא לנהורא חוורא היינו שנעשה חיבור לתפיסת אדם עם אורו ית' שהוא בלתי גבול ואין סוף משא"כ אם יתקרב בלי הדרגה לעמוד אצל נהורא חוורא אזי יתבטל תפיסתו: