סדר היום ד
בקובץ זה לא בוצעה הגהה
ארז"ל (שמו"ר מז, ה) אין רנה של תורה אלא בלילה וכל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה סוף שנחרב (חגיגה יב.) ואמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו וגו'. והענין הוא כי בלילה רשות. וממשלה. למד"ה ורוח הטומאה מתפשטת בעולם וניתן רשות למקטרגין לחבל וכל העולם טועמין טעם מיתה והנפשות יוצאות מן הגופים ועולות כל אהד ואהד כפי הראוי לו יש נשמה שעולה בדרך ישר לא יכשל בה ובאתה עד שער המזרח ששם הנפשות מתראות לפני המלך ה' ית' והוא דוגמת שער המזרח של עזרת ישראל למטה שנראים ישראל לפניו ית' והוא נקרא מקום קדשו וקודם השער הזה עוברים כמה שערים אחדים באמצע הדרך דוגמת השערים שהיו קודם עזרת ישראל ועל אלו נאמר (תהילים ע"ד ג') מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו כי לא כל הנשמות ראויות לכל הכבוד הזה שיניחו אותם לעלות בלי שום עכוב וסרוב. כי הנשמה שאינה זוכה והיא מטונפת ומלוכלכת במעשים רעים ומלובשת בבגדים צואים יש כח למקטרגים העומדים באמצע הדרך לעכבה מלעלות. ואדרבה מחזיקים בה כמהזיק באזני כלב ומתעללין בה ומראין לה דבר שאין והכול חלום שוא ודבר כזב אשר אין להם שרש וענף תבן כולו והבר בטל במעוטו ודוחין אותה מזה אל זה כאבן בתוך הקלע והנשמה עצמה מתבהלת ומשתוממת ומגיע אליה צער גדול והאברים עצמם מתבהלים ומצטערים מחזיון הנשמה ומראיה וכשמתעורר נמצא גופו נשבר ונדכה והנשמה בדאגה ואנחה מכל אשר עברה ואירע לה בדרך אבל נשמת השלם והצדיק עולה בדרך ישר אין שטן ואין פגע רע ונכנסת מפתח לפתח ומשער לשער עד הגיעה אל מקום קדשו להתראות שם לפני המלך ה' ומראים לה ענינים רבים העתידים להיות אם ליחיד אם לרבים ברמז כל אהד ואהד כפי כחו והשגתו ויש לה שמחה גדולה מכל אשר ראתה ואברי הגוף יש להם גחת רוח ומנוחה בראייתה זו. ובמשמרה אחת של לילה שהם ד' שעות עדיין לא נתעורר אבל על החורבן ועל הגלות אבל בתחלת משמרת ב' יש מלאכים מיוחדים נקראים אבילי ציון ומעוררים בכי ואנקה ואומרים על נהרות בבל ואפילו הקב"ה כביכול מעורר על זה ושאג ישאג על נוהו בועט בכמה רקיעים ואומר אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי בני בין עמים רבים ואני קצפתי מעט והמה נגזרו לרעה ומוריד ב' דמעות רמז לבי חרבניות (ונ"ל שהם שתי טיפין יורדין מתוך עינים של מעלה לתוך הים המלאה למתק את הדין ולכבוש רחמיו את כעסו ואלמלא היה איזה זכות לסייע מיד היינו נגאלין שהוא כביכול מתנחם ומתחרט על זה אלא שהדין יקוב את ההר) ועל כן גדול שכר העוסק בתורה בלילה שהקב"ה משתעשע עמו ומתנחם עמו כביכול מצרתו ומאנחתו. וזהו ענין מושך עליו חוט של הסד מדה במדה כמו שהוא כביכול מצא חסד לפניו להתנחם עמו כך ממשיך עליו חוט של חסד בעיני כל רואיו וכל דבריו מוצלחים ומושכלים. ואם כן צריך האדם להשתדל בכל עת לעסוק בתורה בלילה ולהרים קולו שחברים מקשיבים לקולו ומשתתף עם השכינה לרומם ולשבח בשירים ותשבחות: