סבא אליהו/חלק ב/פרק כג
ואני יתרה עשיתי תנאי זה עכשיו שהתנאי קודם למעשה, לרווחא דמילתא לבל יהיה לי למכשול עון חסיר או חליף, והעליתי בכחי שיור כח כל אשר אבחר עלי אעשה, כבעל בחירה ולא על צד ההכרח. אבל הן אמת חפצתי בטוחות לשכון בטח לקיום מאמרי בטול מכל המלכה עצלות או עיכוב, כי יתחמ״ש לבבי, זר״ז המקרא כזריזים מקדימים במעט הימים, ומילתא בלבי נטרית לבא לידי מעשה בידים, אני בעצמי ל״ו אפרע ולא אחוס בשנה הזאת אי״ה סך יב״ק פיי״סי כסף הנ״ל לשלשה טעמים. האחד הננ״ו דמצוה בי יותר מבשלוחי. יפה כחי מכח כחי. ואך את הזה״ב ז״ה ה״נותן ב״ריא, בראש אותיות אקרא, כדבר שנאמר מקדמונינו ז״ל בפ׳ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זה״ב וגו׳. תואר״י זהב אעשה לי בנקודות הכס״ף הנ״ל, וסימניך ידיו גלילי זה״ב, שהנותן בידיו אם מעט ואם הרבה נותן זהב וידיו הנותנות הן גלילי זהב. והן שני הטעם דאמרינן בגמ׳ דטבא בוצינא מקרא. והשלישי המכריע כי כל מגמתי לראות בטובת בחירתי בחיים חייתי, ואראה בטוב ראשית לו, ראשית שיהיו שיריו ניכרים, כמוני יעשו אחרים, להקים דגל התורה בהקימי מזימות לבי, אשרי שישלם וה״ן עוד יבי״א. ושמורה משתבא ואקיימנה בעצמי אם יגזור ה׳ בחיים כנ״ל כאשר עם לבבי, פוטר אני את בני ה״י מהתשלום. ואין אחר מעשה כלום.