סבא אליהו/חלק ב/פרק יח
וזאת יעשו מרצונם הטוב, אך ורק בלא שום חיוב נדר או מנהג להדליק נר בבה"כ בכל מעלי יומא דשבתא שיהא דולק והולך כל השבת כמו שאני נוהג מכמה שנים, ויהיו הם בעצמם הדולקי' בעת קבלת שבת אחד לשבת זו ואחד לשבת אחרת זה אחר זה, ויאמרו פסוק נר לרגלי דבריך וגו'. ופ' נר ה' נשמת אדם. ופסוק אתה נרי ה' וגו'. שמואל ב' כ"ב. ופ' אתה תאיר נרי וגו'. ופ' נר מצוה ותורה אור וגו'. ופ' ה' אורי וישעי וגו'. ופ' המתחיל באות ראשונה ומסיים באות אחרונה של שמם, כמו שאני עושה בעצמי בזמן ההדלקה עושה המצוה, ויאר ה' פנוי אליכם. ותהי להם חזות הקול הרמ"ז בפ' הרעייא פ' שופטים על לדון בשריפה וכו'. כי מלבד כללות כל הגוף שיש לו רמ"ח נרות וירבה הלהב לשרוף הס"מ אף כל אבר ואבר שכל מצוה היא מיוסדת לו בפרטות, ונרה דולק ושורף, ואם תצרף מצו"ה לע"ץ יעלה א"ש, שתתלהב אש הרוחנית ומי שזוכה לכוין בעשיית המצוה שנים מהג' היחודים דהיינו הוי"ה אלקים הוי"ה אדנות, שהוא סוד גופא יהיה בגימ' אב"ר, וכשמשפיע בם הוי"ה אהי"ה אז הוא ר"ן היינו נר וכו'. עכ"ל בקיצור. ועוד בזה שם נפלאות מתורתו יאחז ויח"ז צדיק דרכו וכוונתו.