נתיב חיים/אורח חיים/תקסח
(בש"ע ס"ו) ומ"מ לכתחלה נ"ב אבל הרא"ש בתענית סי' ט' וסי' י"ג דאין אומרין בתענית יחיד וכן הוא ברמזים ומ"ש הטור בסי' תקס"ג פי' ר"ח שיאמר בש"ת הריני בתענית יחיד שגרת לשון משום דקאי נמי אדרב והש"ע לקח הדין מהמרדכי עבב"י. משם אין ראיה שכ' כן אליבא דרב דהוא סבר יש ת"צ בבבל ועלה קמפרש רב שילא היכי ליעבד יאמר הריני בתענית יחיד אבל אנו דקי"ל כשמואל אין ת"צ בבבל לית דין צריך בשש לקבל עליו תענית יחיד וכמו שהביא הרא"ש ראיה מתענית של בה"ב שאין מזכירין אפי' לכתחילה תענית יחיד. גם נראה להביא ראוה מהא דאמרינן בנדרים דף י"ח סתם חרמים ביהודה מותר כיון דרגילים שם כהנים אם אמר חרם סתם כוון לחרם כהנים ולא לחרם שמים. וכ"כ הרמב"ם פ"ב דנדרים וכן כל כיוצא בזה שאין הולכין בנדרים אלא אחר לשון ב"א אך בתוס' דף י"ד בד"ה כל תענית וכו' איתא שצ"ל אהי' בתענית יחיד. ובב"י לא הזכיר מאומה מדברי תוס'. ובאמת אין משם ראיה כי תוס' פי' אין ת"צ בבבל שהיו להם הרבה גשמים. משמע הא שאר ארצות יש להם ת"צ אבל לא מה שפי' הרא"ש והראב"י מפני שאין להם נשיא א"כ ה"ה שאר ארצות. לפ"ז אין לספק שמא ת"צ קיבל עליו. ע"כ א"נ לכתחלה לומר אהי' בתענית יחיד