נתיב חיים/אורח חיים/תמז
(מ"א סק"ה) דהרא"ש כ' סוף ע"ז. נ"ב נעלם ממנו מה שכ' הרא"ש בפ' כל שעה סימן ה' ע"ש כי הוא לא ראה אלא ראי' אחת ע"ש:
(שם) דחשוב קצת בדילי כיון דזמן הביעור והשבת' בע"פ הוא ועוד דהא חמץ כצ"ל:
(שם) סק"ט א"כ צ"ל כמ"ש ובב"י סי' תס"ז כצ"ל:
(שם כ') דין צונן דאסור הבשר בשם המרדכי נ"ב פ' כל שעה סי' תקע"ב:
(שם) ואח"כ כ' בשם המרדכי. נ"ב שם סי' תקע"ח:
(שם) בקערת חמץ והוא כ"ש אסור' דוקא רותחין עכ"ל כצ"ל:
(בהג"ה) סעי' ג' ציון הגה"מ פ"א צ"ל אחר ויש מחמירין קודם וטוב להחמיר:
(שם) ולפי מ"ש לק"מ לכן נראה לי. נ"ב דבריו סתומים ונראה דה"פ לפי מ"ש דהמרדכי מטעם עירוי אוסר אבל כ"ש מתיר אפי' חמץ בעין א"כ הדרא קושיא לדוכתא למה אוסר המרדכי אפי' צונן ע"ז קאמר לכן נראה דהמרדכי איירי בפילי. ולי הקטן שמעון הירש נראה דה"ק דהא מוכח מהגהת מיימוני דמטעם עירוי הוא דאוסר. דאי מטעם כלי שני. אם כן קשה דברי הגהות מיימוני אהדדי דבפ"א כתב ההגהות דאין לחוש לכלי שני (באמת בהגהה שלפנינו ליתא בפ"א רק הב"י הביא דאין לחוש בכלי שני בשם הגהות ע"ש אבל לא פרש על איזה הגה"ה כוון) ואם כן מעתה מי הוא היש מחמירין בכלי שני שהביא הרמ"א דהגהות מיימוני בפ' אחרון גם המרדכי שאוסרין מליגה בכ"ש היינו מטעם עירוי ומנ"ל לאסור כ"ש. וליכא למימר דהך דבעינן עירוי היינו לפלוט מכלי חמץ וכאן על ידי עירוי ס"ל דפולט. ומינה ראיי' להחמיר בכ"ש אם החמץ בעין זה ליתא דהא חמץ בעין אוסר המרדכי אפי' בצונן וגם הגהות מיימוני אוסר בצונן כשיש רוטב. וצ"ל דהך יש מחמירין קאי אתרנגולת ובדליכא רוטב א"כ מנ"ל דכ"ש אוסר ע"ז תירץ דהא דאוסר הצונן המרדכי היינו כשיש פילי ומעתה שפיר איכא למימר דהיש מחמירין הוא המרדכי וכשחמץ בעין אוסרין בכ"ש מדאוסר עירוי להפליט מכלי. וכ"ת א"כ צונן נמי אוסר כשהחמץ בעין יש לו' דצונן אינו אוסר בשר אלא כשיש פילי אבל הך חטה דנמצאת בתרנגולת דלית בה פילי אינו אוסר הצונן וק"ל:
(שם) חתיכת בשר רותח הקער' יש להחמיר כצ"ל:
(מ"א ס"ק י"א) במקום הפסד ועוד נ"ל דאם יכול כצ"ל:
(מ"א ס"ק ל"ח) דברי הש"ך בי"ד סי' צ"ו סק"ך והב"ח כאן ס"ג כצ"ל:
(ס"ק מ"ב.) כמ"ש ס"ק א' ואפשר כתב הרי"ז כצ"ל. ונ"ב והובא לעיל סי' תמ"ב ס"ק א' ע"ש: