נתיב חיים/אורח חיים/שצב
(מ"א ס"ק ד') צ"ע דרש"י כת'. נ"ב וקשה לדבריו לפי מה שמסיק הרא"ש כשיטת הירושלמי אם חצי בני מבוי לא עירבו ולא עשאו קורה או לחי לחלק מבוי שלהן כיון דאסורין לטלטל במבוי סגי לאנשי מבוי החצר שני שעירבו בלחי או בקירה ולא בעי היכר פסין או צ"ה א"כ אותו החצר באמצע מבוי אסור לטלטל במבוי ואמאי בעי היכר. אבל האמת יורה דרכו שהמ"א לא שת לבו אל דברי הרא"ש רק מה שהביא ב"י אפס קציהו ולא ראה בפנים מ"ש בשם תוס' וכן הביא הריטב"א בשמם וז"ל על האי דרחבה מערבין וצריך שיהי' ביניהם צ"ה או משהו מכאן ומשהו מכאן שלא יהיה כל אחד נפרץ במילואו למקום האסורה לו וכ"כ על שיור של עיר רבים עכ"ל אם כן צדקו דברי הרמ"א דבעינן היכר כדי שלא יהא נפרץ במלואו למקום האסור לו:
(ס"ק ו'.) ואפשר דהכא. נ"ב וקשה דהא בדף ח' בשלש מחיצות שא ור לטלטל ג"כ אינם אלא גזירה דרבנן ומ"מ חיישי' בי' גזרה שמא תנטל האשפה:
(ס"ק ז') דאל"כ קשה. נ"ב לא ידעתי מאי קשיא ליה דאיירי דהמבוי רחב מעשר אמות דלא מהני ב' פסין: