נתיב חיים/אורח חיים/שעד
(מ"א ס"ק א') א"כ כשנפתח בשבת אסור. נ"ב ולק"מ דכוונת הרמ"א ג"כ כשפתחה קודם שבת ואשמעינן כמו שנסתם ממילא ונפתח ממילא בחול ה"ה אם הסתימ' והפתיחה היה במזיד נמי שרי ותדע דאם נפרש דברי רמ"א כשנפתח בשבת ה"ל להעמיד הגהתו קודם שנפתח בשבת אבל דברי הלבוש שכתב סתמא במזיד דאף שנפתח בשבת נ"ע:
(מ"א סק"ה) בתוס' משמע. נ"ב אמת הדבר שבתחלה מפרשים כך. אבל אחר זה מסיק תוספות דהירושלמי לא סבר הכי דגג הבולט לד' כיון דאין לה מחיצות הוי מקום פטור ומפ' סוגיא דכל הני שמעתין ע"פ הירושלמי וא"כ אפילו בבליעה די מ"מ הוי מקום פטור. אבל הרא"ש והטור והש"ע פסקו כשיטת רש"י ולדידהו הגגין שלנו הוי כרמלית אפילו כשאין הבליטה ד':
(מ"א סק"ה) וכ"ה בגמ' נ"ב אינו יודע מאין לקח אי משום דקא פריך ת"ש ב' גזוזטראות לשמואל ולא פריך לרב משום הא לא אריא דאיכא למימר דפריך נמי אדרב דעד כאן לא פליג רב אלא לזה בשילשול ולזה בזריקה אבל בב' כוחות לזה בשילשול ובזריקה ולזה בשלשול מודה רב דאין שניהם אסורין. ואם תאמר אם פריך נמי לרב מאי משני רב אדא בר אהבה אם כן תקשי לרב דמפליג בין סמוכה למופלגת מאי שנא מופלגת ד' הא יש סולם מתחתונה לעליונה. וי"ל דרב אדא באמת לא משני כי אם לשמואל ואביי קאתי לתרץ בין לרב בין לשמואל. ואם כיון להא דמשני תלמודא בדף פ"ה דילמא הכא שאני דכיון לזה בזריקה ושילשול ולזה בשילשול משמע דוקא בזריקת אויר אבל בסמיכה דהוי בשילשול וזריקת גובה אסורין. איכא למימר דהך שינויא מוקי למתני' כאביי כגון דקיימינן בתוך עשרה כמ"ש המהרש"א ע"ש: