נתיב חיים/אורח חיים/שסב
(מ"א ס"ק י"ו.) וז"ל הגהות אשרי ואוירא נ"ב נראה דלקח דין זה מדפריך בדף יו"ד כמתמי' ש"מ דעומד מרובה על הפרוץ משני רוחות לא הוי עומד וצ"ל דתלמודא ס"ל דהוי עומד יבדף י"ו מתמיה בהפך ומה שתי' תוס' דבדף י"ו מתמיה דאיכא דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה. אם כן ה"ל לתלמודא לפרוך בפעם א' אי מוקי ליה עילאי או באמנע אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה מש"ה מחלק הג"א ואומר דלעיל דף י' מתמיה דקים ליה לתלמודא דבעמוד גמור בשני רוחות הוי עמוד דאתי אוירא וכו' אבל מסקנא משני כולי האי לא אטרחוהו רבנן חוזר מסברא זו דבעומד גמור לא אמרינן אתיא אוירא וכו' ולהכי לא פריך הכי אמצעי אתי אוירא וכו' דבעומד משני רוחות לא אמרינן הך סברא ולא פריך אלא כמתמיה ש"מ עומד מרובה על הפרוץ היכא דעומד ע"י לבוד הוי עומד בתמיה ומעתה א"צ לדחוקיו של מ"א. ובסוף הסעיף אין הבנה לדבריו:
(ט"ז ס"ק ד') אבל אם הוא כרוך נ"ב ליתא דבעינן ע"ג ממש כדאי' בברייתא וקנה אחד על גביהן ואי לאו הכי הוי מן הצד וכן פסק בת"ח ע"ש: