לדלג לתוכן

נתיב חיים/אורח חיים/שלא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(מ"א ס"ק ה'.) כוונתו דקיי"לן. נ"ב וצ"ע דאם כוונתו כפירושו אין שייך זה נתינת טעם דמאחר שטלטל בהיתר אף כי טלטל באיסור בעוד המוקצה בידו מטלטלו לאיזו מקום שירצה ע"כ נראה דה"פ דמאחר שטלטול הכלי בהיתר לצורך מצות מילה שדוחה שבת מחזירו כדתנן בעירובין דף מ"ה כל היוצאין להציל נתנו להם רשות לחלל שבת חוזרין למקומן הראשון והא דאמרינן התם שהיו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה היינו טעמא דלפעמים יש רה"ר וחייב חטאת. משא"כ באיסור מוקצה כל עת שיש בידו מותר להחזירו לאיזה מקום שירצה אולם אם הניח פעם א' בבה"כ במקום משומר אז אין רשאי לטלטלו וכן הסכים רמ"א בי"ד סימן רס"ו וט"ז וש"ך ומהרש"ל בתשו' ובפ' אין צדין סימן ט"ז וכן עמא דבר:

(שם) בשם הרמב"ן. נ"ב ע"ש במ"א יען ראיתי שהביא ב"י שם בשם הרמב"ן טעם שלא יגנבו גבי כלי צרכי קבורה מהאי טעם איזמל ג"כ מותר: