נתיב חיים/אורח חיים/קנג
(במ"א ס"ק א') צ"ע אי מותר נ"ב ועיין במהרש"א חידושי אגדות ברכות דף ח' דמשמע שם אי בה"מ קבוע ליחיד שמשם יוצא הוראה בזמן הזה שכינה שרוי שם ואוהב שערים המצויינים ע"ש:
(ט"ז סק"ד) ולהכי כתב ב"י כאן ויש מתירין נ"ב לא עיין בכ"מ פי"א מה"ת וז"ל הוא סובר דוקא ס"ת שאין לה מעלה יתירה אבל היכא דאיכא לעילוי מעלינן דוקא ע"כ ותו דלא אישתמיט בשום דוכתא בב"י שהזכיר דעת הרמב"ם דבשויון מותר. ואיך כ' יש מתירין בקצר מה שלא הביא בארוך וביותר קשה דדברי המ"א צ"ל מ"ש הב"י דלהרמב"ם אין מוכרין בהכ"נ אפי' לקדושה חמורה היינו כשאין להם בה"כ אחרת. זה אין לו שחר דאם כדבריו לא הקשה הב"י מידי אהרמב"ם ממתני' דמתני' איירי שיש להם בה"כ אחרת אלא זו שבנו וגמרו מ"ה אסור למכור אפי' לפדיון שבוים. ואם תקשי לך ממ"ש הרמב"ם בפי"א מה' תפלה בני הכפר שרצו למכור בה"כ שלהם כדי לבנות בדמיה אחרת משמע שהוא סובר דבשוויין מותר י"ל דהתם איירי שאותה בהכ"נ אחרת עלוי הוא בבנין ובשיעור: