נתיבות המשפט/חידושים/רנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בין בכל בין במקצת ואפי' יש בו קנין כיון דהזכיר מיתה והוא שכ"מ יש לו דין מצווה מחמת מיתה ומיירי שיש להקנין יפוי כח:    ואם אמר במות ואח"כ בחיים הוי כמו בחיים ובמות (ובתשובת ר"א ששון וחוכך בזה). (ש"ך):

אבל בריא וה"ה אי כתב בחיים ובמות בבי"ת. (סמ"ע):

ה"ז מתנה כשהי' בו קנין ואם אמר בפי' מהיום ולאחר מיתה או מהיום אם לא אחזור בי יתבאר בסי' רנ"ז:

לסמוך עצמו וה"ה כששאלו לאנשים ועבדים המשמשין אותו ואומרים הכביד פ' יכולין להעיד שמת מתוך אותו החולי:

עד שיביא ראיה ואם אינו מביא ראיה הנכסים בחזקת היורשין ונפטרין אפילו בלא שבועה שאין היורשין נשבעין היסת כדי לפטור אף שהמקבל טוען ברי: תפס המקבל וה"ה בסיפא דעמד ונותן אמר שכ"מ הי' והמקבל אמר דבריא הי ג"כ מהני תפיסה ונאמן כשיש לו מיגו ואי לית ליה א"נ (ש"ך) ועיין ביאורים דכשמסר לו מדעת נאמן אפי' בלא מיגו וע"ש הטעם:

המקבל אומר שבריא הי' ונכתב בו קנין ואפי' שכתוב בו ייפוי כח אין ראי' דשכ"מ הי' דלפעמים גם בריא כותב ייפוי כח:

על המקבל להביא ראיה ואם אין לו ראיה ישבע הנותן היסת כיון שהמקבל חי וטוען ברי:

וכן בכ"מ שהוא פלוגתא דרבוותא ואם שניהם מוחזקין או שניהם אינן מוחזקין וליכא חזקת מר"ק שניהם חולקין: