נתיבות המשפט/חידושים/רלח
אף על פי שאין אותו פ' לפנינו: דכיון דאין כותבין רק שהמוכר אומר כך לפניהם נמצא דאין שום חוב להלוקח אלא זכות וזכין לאדם שלא בפניו:
בקנין דאל"כ איכא למיחש שמא כתב ליתן לו בניסן ולא נתנו עד תשרי וזבניה לאחריני ביני וביני ואזיל האי ומפיק לשטרא שזמנו בניסן ומפיק שלא כדין ולכך בעי קנין דאז כדין טרף וזה דעת הרי"ף אבל הר"י פסק דעבחז"ל הילכך אפי' בלא קנין כותבין לו ועיין ביאורים דדוקא באמר לעדים זכו וע"ל בסי' רל"ה סעיף כ"ג אבל בלא"ה כיון שהמוכר יכול לחזור בו יש לחוש לחששות הנ"ל:
או שהעיד על עצמו ע"ב דאפי' לא הודה שקיבל דמים מ"מ כותבין:
העדים מכירין השמות: דוקא כשהמוכר והלוקח באו לפניהם שאז כותבין בשטר שהמכירה נעשית בהסכמת שניהם דאז יש ג"כ קצת חוב להלוקח אז צריך להכיר שניהם אבל אם רק המוכר בא לפניהם דאז אין כותבין רק שאמר להם המוכר כך וכך דאז אין שום צד חוב להלוקח רק להמוכר אז א"צ להכיר רק שם המוכר מטעם דשמא מעלה לו שם בשם אחר כדי שיכתבו שהאחר מכר שדהו לפ' ואח"כ יוצא מהאחר השדה בשטר זה:
שטר ללוקח: היינו אפי' אם רוצה לכתוב בל' שאמר להם הלוקח כן דשטר כזה אינו מכריח להמוכר אפ"ה אין כותבין שלא יצא הקול ויזלו נכסיה:
כשמעידין ע"ע: היינו שכותבין בשטר שהעידו על עצמן שקיבל הדמים:
שכותבין אפי' לא העידו ע"ב דכותבין אפי' בלשון שמשמע שנעשה מהסכמת שניהם ואפ"ה א"י להוציא המעות מידו: