נתיבות המשפט/חידושים/רלו
אם יש ביד הבעלים ליקח: פי' שאם קנאה הלוקח תוך י"ב חודש יכולין הבעלים (לסלקו) כל אימת שיש להם דמים אפי' אחר כמה שנים (סמ"ע) ועיין ביאורים דהעיקר דכששהה יב"ח בין בפני המציק ובין בפני הלוקח מהמציק א"י לסלקו שוב מטעם כיון דשהה כ"כ ולא תבעו גמר והקנה:
זה שהמציק מוכר בזול: אפי' קנה בשוויו או ביוקר אפ"ה צריך ליתן להבעלים רביע דלא פלוג רבנן:
היו הבעלים אומרים: קשה דבמאי מיירי אי בקנהו הלוקח תוך יב"ח לעולם יכולין הבעלים לסלק הלוקח אי בקנה אחר יב"ח אפי' לכתחלה יכולין לדחות להבעלים לקנות לעצמו וצ"ל דהרמ"א ס"ל דאפי' אחר יב"ח יכולין הבעלים לסלקו אם היה להם מעות בשעת קניית הלוקח (סמ"ע) ולפמש"ל א"ש דמיירי שקנהו הלוקח תוך יב"ח והבעלים באו אחר יב"ח וטענו שכבר רצו ליתן לו המעות תוך יב"ח בזה כתב הרמ"א דהבעלים צריכין לברר:
או שהודה פי' שהודה עכשיו שקיבל המעות רק שאומר שמחמת יראה קבלם אז אין שומעין לו שהיה לו למסור מודעא אבל אם כבר הודה שקיבל המעות ועכשיו טוען שלא קיבל רק שהודה אז מחמת יראה שומעין לו כמו בסי' ר"ה (סמ"ע) ועיין ביאורים דהעיקר דאפי' אם כבר הודה ל"מ ול"ד לסי' ר"ה:
שטוענין לו דכיון דאם היה טוען בחייו שנתן להם השליש היה נאמן כיון שיש חזקת ג"ש וטענה ה"נ טוענין ללוקח ועיין ביאורים דבשאר לוקח מגזלן אין טוענין וע"ל סי' קמ"ט:
ונתן שליש ואם קנאו תוך יב"ח דמצי מסלקו טוענין לו שקנה תחלה מהבעל ואח"כ מהמציק:
אין הבעלים יכולין להוציא: והרא"ש והטור חולקין וס"ל דיכול להוציא מיד הלוקח אפי' שהתה בידו יותר מי"ב חודש (סמ"ע) ועיין ביאורים דאפי' לדעת המחבר באם יש לו כח עוד לתבוע לנכרי בדיניהם יכול לתובעו ולהוציא השדה מיד הלוקח:
אלא שמין: ואם כוונת הלוקח היה להציל מיד הגזלן ולהחזירו להנגזל צריך ליתן לו כל מה שהוציא אם דהיה יכול להשתדל לו בזול יותר (ש"ך) ועיין ביאורים דאם ידע שהיא גזולה ונתכוין לקנותו לעצמו ולא להחזירה להנגזל צריך הלוקח להחזירה בחנם:
א"צ להחזיר להבעלים אם קנאם וה"ה אם גזלם ועיין ביאורים שדין זה הוא תמוה:
כדין מכרה הטעם כיון דהישראל נתן לו רשות למוכרה ודינו כדין שליח שטעה שחוזר בכ"ש וע"ב: