נתיבות המשפט/חידושים/רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מחמת המוכר כגון שטרפו ב"ח או נגזל ואם פי' בשטר אחריות מחמת ב"ח הרי מיעט אחריות דגזילה (סמ"ע) ועיין ביאורים דזה דוקא אם גזלו בעצמו אבל אם לקחו מגזלן לא נתמעט ואפי' הגזילה בעצמו צ"ע:

כל הדמים גם חצי שבח רק במטלטלין מסתמא ליכא שבחא (סמ"ע):

מכר הקרקע בשטר:    ומכ"ש כשמכר בע"פ (ש"ך):

בב"ד של ישראל אבל אם מסרו לו בעצמו ע"פ עדותיו א"י לחזור על המוכר דיכול לומר אחוי טירפך (סמ"ע) ועיין ביאורים דדוקא כשטרפו בע"ח משום דהוי כערב ששילם שלא מדעת הלוה שלא בב"ד לא מהני אח"כ שיכתוב לו המלוה התקבלתי כמבואר בהל' ערב אבל כשטרפו נגזל יכול לילך גם אח"כ עמו להב"ד וליקח לו טורפא:

והביא עידי עכו"ם:    אבל אם הביא עידי ישראל חייב המוכר כיון דבב"ד ישראל היה ג"כ טורף ובכה"ג דינא דמלכותא דינא ועדיף מאילו נתנו לו בעצמו ע"פ עדים ועיין ביאורים דדוקא עידי גזילה אבל עדים וראה אף דבב"ד של ישראל כה"ג טורף מ"מ בעכו"ם ל"מ עדים וראה משום דל"ש גביה חזקה כל מה שת"י אדם הוא שלו דסתם עכו"ם גזלן הוא:

אונס ניסוך:    הטעם כיון דהמוכר קיבל עליו שבירה ושפיכה דהם אונסים דאתי מעלמא ממילא גם ניסוך קיבל עליו דהוא ג"כ מעלמא אבל הלוקח לא קיבל עליו רק אונסים דבגוף היין כגון חומץ (סמ"ע):