נתיבות המשפט/חידושים/רו
הרי היא מכורה לך ☜ ואם אמר לשון אמכור לך תליא במחלוקת המבוארים בסי' רמ"ה סעיף ג' אי מהני מעכשיו בלשון אתן והא דצריך מעכשיו כשאמר ל' הרי היא מכורה לך כתב הסמ"ע אף דלא הוי אסמכתא גמורה ולא קנין דברים מ"מ נצטרף לריעותא מה שגילה דעתו שלא יתחיל הקנין מיד והרי הדר סודר למרא כמו בסי' קצ"ה אם קנה בכסף דל"ש טעם זה לא בעינן מעכשיו ועיין ביאורים טעם אחר ואם כתב בלשון חיוב או שהחזיר הקנין בסוף השטר מהני בלא מעכשיו:
לא הזכיר סכום: דכיון דלא פסקו דמים לא סמכה דעת המוכר והלוקח לכך לא קנה (סמ"ע):
מדעתו כבתחלה: כלומר כמו שהיה דעתו בראשונה (סמ"ע):
אלא מפני התוס': ול"ד שהוסיף השני על שוויו אלא אפי' מכרו לא' בפחות משוויו והשני נתן שוויו א"נ שמכר לא' במנה משוויו ואח"כ נתייקר מ"מ הוי כנאנס ובטל התנאי:
לא תמכור אלא לי ☜ ע"ב דבל' זה ודאי לא קנה דבקנין צ"ל הרי היא מכורה לך וכן אם אמר כשאמכור לא אמכור אלא לך קנה השני דכיון כשהזכיר ל' כשאמכור משמע כשאמכור מדעת כמ"ש המחבר והך דהכא מיירי בשותפין שהתנו בשעת קנין שלא ימכר לאחר רק להשותף השני ותנאי השותפות מהני בדיבור בעלמא אפי' בל' לא תמכור אלא לי וכיון שלא הזכיר לשון כשאמכור קנה השותף וכן בראובן שמכר בית לשמעון והתנה עמו שלא ימכרנו אלא לו קנה הראשון:
ב"ד של ג': הרמב"ם מצריך דוקא שיאמר ב"ד אז סגי בתרי ולדידיה אין חילוק בין אמר ל' שומא בין אמר כדאמרי רק החילוק הוא דין אמר לשון ב"ד בין אמר בי תלתא אבל דעת הטור דעיקר החילוק הוא דאם אמר בלשון שומא אפי' לא הזכיר רק בי תלתא ג"כ סגי בתרי מהג' ובין אם אמר ל' כדאמרי דבעי' שיאמרו כל הג' ובהרמב"ם ובטור כתבו הני דינים אכשאמכור אמכור לך אבל דין זה שייך נמי במוכר לחבירו מיד ואמר בלשונות כאלו (סמ"ע):
ב"ד ארבעה כלו' אפי' אמר בל' ב"ד מ"מ כיון דנחית למנין יותר מסתם ב"ד אמרי' דדוקא קאמר ובעינן שיסכימו כולם (סמ"ע):
כמו שיסכימו לאפוקי אם מכרו ביותר דאז קנה בתרא כנ"ל (סמ"ע):
ג' אחרים ע' בב"י אפי' ג' אחרים בקיאים יותר וצ"ע לדינא (ש"ך):
שמכר מעכשיו כלומר כיון דמיד ששמוהו נתקיים המקח למפרע שוב אין לו טענה לדחותו (סמ"ע):