נתיבות המשפט/חידושים/רג
כל המטלטלין ילפינן מדכתיב (רות) לקיים כל דבר שלף איש נעלו ומזה ילפינן דבעינן כלי דומיא דנעל אבל להיות נקנה בחליפין מרבינן אפי' פירות מדכתיב לקיים כל דבר (סמ"ע):
אם אין המקנה מקפיד פי' ואח"כ נותן לו כל דמי החפץ אבל אם הסודר הוא כל דמי תשלומין אפי' בלא חליפין רק בתורת דמים הוא קונה (סמ"ע) ועיין ביאורים שהות תמוה דכל שנותן מטלטלין בתורת דמים לא קנה אפילו אם אינו מקפיד לידע שווין:
ופירות נמי דבר שאינו כלי ואינו ב"ח נכלל בשם פירי ודוקא בתורת ק"ס אין קונין בפירי אבל בחליפין שוה בשוה מחלוקת הפוסקים אי קנה ויבואר בסמ"ע סעיף כ"ה (סמ"ע):
וט"ה לאו ממון הוא והש"ך חולק דמסתמא דש"ס בקדושין מוכיח דט"ה מיקני בחליפין ועיין ביאורים ישוב קושיתו:
שיעשה שטר מחילה הוי ק"ד וה"ה אם קנה מידו שימחול לחבירו הוי ק"ד דלא כהסמ"ע סעיף י"ב סק"כ שכתב דאם קנה מידו שימחול הוי ק"ג (ט"ז):
דאם העריכו ☜ ע"ב דה"ה לא העריכו והחליפו בלא שומא זה כנגד זה בחליפין שוה בשוה להך דעה דס"ל דקונה לאו דוקא שמשך האחד אלא אפי' קנה באחד משאר קניינים כגון שהחליפו שור בפרה והקנה את השור לבעל הפרה בק"ס או אגב קרקע נקנה הפרה לבעל השור:
ויש חולקים הטעם ע"ב:
החליף חמור בפרה וטלה ע"ל סי' קפ"ב מ"ש בזה:
החליף עם שמעון ולוי עיין הפירוש בביאורים:
המייחד מעות קמ"ל בזה דאפילו לא אמר בתורת חליפין כיון שייחד לו מעות ואמר לו שימכר לו המטלטלין באלו המעות שייחד ואפילו משך המטלטלין לא קנה כיון שזה לא קנה המעות והטעם דכל מכר שהוא בתורת דמים יש חיוב על הלוקח בנתינת המעות וכיון שזה ייחד המעות לא נשאר שם חיוב על הלוקח דין חליפין יש לו ואין המטבע נקנה בחליפין לכן לא קני זה המטלטלין אף שמשכן (ט"ז) ☜ ע"ב דאם קנה סתם במעות וייחד לו דמים ואמר לו בפי' בלשון חיוב שמתחייב עצמו ליפרע בדמים אלו או שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו מהני משיכת המטלטלין כיון דיש לו חיוב הגוף לשלם תורת דמים יש לו ולא תורת חליפין:
לגבי מטבעות של כסף דכל שהוא חריף להוציא יותר מקרי מטבע לגבי אידך שאינו חריף כל כך כמוהו (סמ"ע):
שלא ייחד: אם ייחד לו מטבע של כסף דין חליפין יש לו עליו ואפי' משיכות המטלטלין לא מהני כדלעיל סמ"ע:
חדשים כו' אף דישנים עדיף מ"מ יכול לומר לישנן קא בעינן (סמ"ע) ☜ ועיין ביאורים דה"ה אם מכר מטלטלין ופסק עמו ליתן לו בעדו דשלב"ל ומשך זה המטלטלין נתחייב לו ליתן הדשב"ל כשיגיע לידו דכל משיכת המטלטלין מתחייב להמושך ליתן כפי מה שפסק וחיוב חל אפי' על דשלב"ל אבל אם הבטיח להפועל חפץ בשכרו כיון דלית ליה בפועל קנין הגוף לא חשיב פעולתו רק כנתינת דמים על החפץ ולכך אם א"ל יהיה החפץ שלך בשכר פעולתך הוי כנתינת מעות וחייב בעה"ב לקבל מי שפרע כשחוזר בו מהחפץ ורוצה לשלם מעות בשכרו אבל אם א"ל אתן לך חפץ זה בשכרך לא הוי קנין כלל על החפץ ויכול לסלקו בזוזי:
לא קנה מ"מ מקבל מי שפרע כדין מעות (סמ"ע):
טיבעא לגבי כסף פי' גבי מטבע של כסף צרוף:
וי"א דהוי פירא הטעם דדוקא כסף שהן חשובים אף דלא חשובין כמו זהב מועיל להכסף מה שהוא חריף להוציא להיות נחשב מטבע לגבי דהבא משא"כ נחושת שאינו חשיב כלל לגבי דהבא מיקרי זהב שהוא חשוב לגבי נחושת מטבע אף שהנחושת חריף להוציא יותר מדהבא (סמ"ע):
כפירות לאו דוקא דדינן כמו כלי כמבואר בסי' קצה ש"ך:
כנגדן מעות לא נקנו אף דמטבע קל להציל ול"ש ביה החשש דנשרף חיטיך מ"מ כיון דדין מטלטלין יש לו לא פלוג רבנן (סמ"ע):
אין דרך שיזכה ע"ב לעיל סי' רא דמשמע דאין שום דרך שיזכה אפי' סטומתא לא מהני רק אג"כ או שכירות מקום:
אבל ראובן ע"ל סי' סו ס"ק כו שהביא הרב דיעה א' דס"ל דיכול להקנות חוב אג"ק (ש"ך):
החוב של ישראל דבשל עכו"ם יש בו חלוקי דינים בסי' קכו (סמ"ע):
וע"ל סי' קכג רומז למ"ש שם דלהרא"ש כותבין הרשאה אפי' על מלוה ע"פ (סמ"ע):
החליף מעות ומטלטלין בכדי להעתיק כאן לשון המרדכי הביא כל הג' דעות וביס' רע סעיף ד' סתם כדעת רבינו שמחה דהלכתא כוותיה דקנה מחצה וגם בכאן הלכה כדיעה זו ועוד הא קי"ל בסי' ר"י גבי קני את וחמור דקני מחצה וגם דעת הי"א דס"ל דכל הקנין קיים ל"ש בדשב"ל ודוקא מעות דשייך בהו עכ"פ קנין הגבהה או משיכה אמרי' דחל עליו הקנין במיגז דחל אמטלטלין משא"כ בדשב"ל דל"ש ביה שום קנין לא אמרי' מגו ולא קנה רק הדשב"ל ועיין לקמן סי' רי"ב סעיף ג' בהג"ה (סמ"ע):
י"א דלא מהני דהוי כהקנה לו דבר שאין מינו ידוע דהוי כאסמכתא דמבואר בסי' ר"ט דלא מהני:
וי"א דמהני והש"ך כתב דאין כאן מחלוקת דגם הי"א מודה היכא דאיכא אסמכתא דלא קנה רק דהת"ה מיירי היכא שהיה באופן המועיל: