נתיבות המשפט/חידושים/קפא
הציל לעצמו אפי' לא אמר לעצמי אני מציל (סמ"ע) ☜ ועיין ביאורים דאפי' אם א' לא היה כאן לא הוי כיאוש של"מ כיון דהוי כשטפה נהר דמהני ביה יאוש של"מ אבל ביכול להציל ע"י הדחק ואמר לעצמי אני מציל לא זכה בחלק של מי שלא היה בכאן דהוי כיאוש של"מ:
הציל לאמצע הוא לאו דוקא דכיון שאינו שותף אינו זוכה במה שאינו שלו לכן אם הציל של חבירו לבד צריך להחזיר של חבירו ושלו נפסד משא"כ בסיפא דכשהן שותפים כל מה שהציל הציל לאמצע ממש (סמ"ע):
והציל אחד מהם ואפי' אינו יכול להציל (ש"ך) וע"ב:
ואם אמר עיין ביאורים ☜ דכשהשותף כאן בעינן אמירה בפניו דוקא ואם אינו כאן סגי כוונה בלב (ש"ך):
אינן יכולים להציל ואמר לעצמי אני מציל (ש"ך):
נשבע על כך ☜ ע"ב דדוקא במקום דאית ליה מיגו דלהד"ם או החזרתי אבל אי איכא עדים וראה דלית ליה מיגו אינו נאמן בשבועה:
הרי זה חוזר מהשכירות פי' כשהוא שכיר יום אפי' בקנין יכול לחזור בו מטעם דכתיב כי לי בני ישראל עבדים אבל קבלן דוקא כשהוא בלא קנין יכול לחזור בו אבל בקנין א"י לחזור בו ולא מהני אם אמר לעצמי אני מציל:
הרי הוא שלו ודוקא כשלא היו יכולין להציל דנתייאשו ואפ"ה כשלא אמר הוא למשכיר (דהיינו לשוכר) דמסתמא לא חזר בו הפועל (סמ"ע):