נתיבות המשפט/חידושים/סח
ויודעין לקרותו: ע"ל סי' מ"ה אי כשר בדיעבד כשלא ידעו לקרותו וסמכו על אחרים:
כל השטרות שחותמיהם כותים: פי' שטרות שגוף השטר הוא לקנין כגון שכתב שדי נתונה לך ובמסירת השטר נקנה או במכר שכתב שדי מכורה ומקנה לו בזה השטר פסול דעכו"ם אין להם יד להקנות ולאו בני עדות ובני שטר נינהו:
חוץ משטרי מו"מ: היינו שנתן מעות וקנה השדה בכסף והשטר הוא רק לראי'. וכן בהלואה. וגם זה מן התורה פסול דהא לאו בני עדות נינהו רק משום תיקון העולם הכשירו) (ודוקא בשטר ערכאות מהימני' דלא מרעי נפשייהו לעשות שטר בשקר אבל כשמעידין בע"פ מרעי נפשייהו ומשקרי ולא מהימני וע"ב:
שיהיו עשוין בערכאות לדעת הרמב"ם והמחבר הענין של שער ערכאות הוא כך שחותמים השטר עידי עכו"ם בעלמא ואח"כ באין אל השופט הערכי והוא חוקר ודורש ומקיים) (אי לאו דלא היו מוחזקים בעיניו העדים עכו"ם לנאמנים לא הי' מקיים:
ואז גובים מבנ"ח: אפי' במו"מ אף דמוכר שדהו בעדים גובה ממשעבדי ס"ל דאין קול יוצא לערכאות ש"ך או"ת ומ"מ א"י לטעון פרעתי אפי' לדעת המחבר:
וספר: וכה"ג לכ"ע אינו גובה ממשעבדי דהא גם בישראל ממ"ש הסופר שטר הטפסר כ"ז שלא מסר השטר לבע"ד אין לו תורת שטר לענין משעבדי:
וכיון שנעשה בפניהם: בד' דברים מחולקים דיעה זו עם דעת המחבר. הא' דלדיעה זו בעינן שיהי' כל הדבר נעשה בפני הערכאות. הב' שא"צ עדים שיעידו על העדים שא"י בקבלת שוחד. הג' שא"צ שיהיה כתוב בשטר שראו נתינת המעות. הד' דגובה ממשעבדי:
אפי' ממשעבדי: ואפי' לא כתוב בשטר ואמר לנו כו"ח:
מתנות: כגון שדי נתונה לך וה"ה במוכר שדה מפני רעתה דעיקר קנין הוא בשטר:
שטרי הודאות: הטעם כיון דבעינן עדים להודאה והני לאו בני עדות. ולפ"ז במקום דא"צ עדים להודאתו כדלקמן סי' פ"א לכ"ע כשר בערכאות:
ופשרות: וה"ה פשרה בלא שטר לא מהני דפשר' קרוי דין ודין לפני עכו"ם ל"מ קבלה אפי' בקנין משא"כ בשאר פסולים:
ונמסרו לפני עידי ישראל: אפי' בשמות מובהקים גזרינן אטו שאינן מובהקין ואתו למיסמך עלייהו דיחשבו שהן ישראל:
שטרי מחילות: היינו שלא אמר בפי' הריני מוחל רק שאמר כתבו ותנו שטר מחילה. דקנה בשטר מש"ה לא מהני) (ובזה העיקר כדיעה זו דל"מ וע"ב:
וכן להיפך) (ודוקא בשטר שלא הוחזר בשיטה אחרונה או בשטר שיכול לזייף פליגי הי"ח ומכשירין בשטר ערכאותיהן ובהדיוטות לפני ע"מ כ"ע ס"ל דבעינן שיהיה כתוב כתיקון ישראל אבל בדבר שתלוי בדין כגון שהקנה לו שטרות בלא כומ"ס או מעות בקנין חליפין כ"ע מודים דלא קנה וע"ב:
וגובה בו מבנ"ח: היינו לדעת הרמב"ם דה"ל שטרי ערכאותיהם לא גבי ממשעבדי. אבל לדעת (הרא"ש הביאו) הרמ"א לעיל דגובה ממשעבדי בערכאות גובה ג"כ כאן או"ת. ולפמ"ש בביאורים אינו גובה רק מבנ"ח:
מובהקין: והרא"ש חולק וס"ל דאפי' בשמות מובהקין גזרינן אטו שאינן מובהקין ש"ך:
נאמן הסופר: והוחזק כפרן ע"י סופר הערכי ואף דערכאות לא מהימני בע"פ מ"מ כשמעיד שהוא כתבו נאמן דהא אם יתברר שהוא שקר הא העיד שקר בכתב: