נתיבות המשפט/חידושים/נד
אם הוא מרצון הלוה: אבל שלא ברצון אפי' מזמן ב' אין כותבין ש"ך:
ואם רצה: ואין הלוה יכול לומר חדש לי השטר כדי שיהיה יכול לכופו לפרוע וכן אין הלוה י"ל יכתוב הפרעון ע"ג השטר ואם השטר הוא על זמנים מתחלפים ופרע המקצת בזמ"פ שקבע צריך המלוה לכתוב ע"ג השטר או להחליף השטר ש"ך:
והמלוה יתן שכר: הש"ך תמה דהא המלוה יכול לומר אילו פרעת ביחד לא הייתי צריך לכתוב שובר וכן עיקר דבזה א"צ המלוה ליתן השכר או"ת:
ישבע המלוה: דהנאה שצריך לשמור את שוברו מן העכברים וגם השובר שביד המלוה שו"פ ולכן בטוען ודאי חייב שבועה ובשמ' קבלת חרם אבל א"י לעכב המעות בשביל כן רק חייב לפרוע חובו ואח"כ יכול להשביע:
ואפי' נשבע: דאנן סהדי שע"ז לא נשבע שיופרע ושיהיה שטרו בידו:
הדין עם הלוה: ואפי' ביד ב"ד א"צ להניח המעות רשב"א:
לשלם לו מיד: ואם הלוה רוצה שיכתוב הפרעון ביני שיטי או ע"ג השטר מחויב המלוה לעשותו:
כשכותבין שובר: ושובר מוקדם כשר ש"ך. וע"ב:
זוכרין זמן השטר: דעת הש"ך דאם ידעו זמן השטר וכתבו סתם פסול דאתי לגרוע כח המלוה בשאר הלואות שילוה לו וכן שובר מאוחר פסול אם לא שהודיע למלוה:
אא"כ זוכרין זמן ההלואה ר"ל זמן הכתוב בשטר כי מה נ"מ בזמן ההלואה עדיין החשש שמא איחרו השטר סמ"ע:
כל שטרותיו: כל לאו דוקא דאם יע לו ב' שטרות הגדול פרוע והקטן אינו פרוע: