נתיבות המשפט/חידושים/ז
גר: ע"י כפי' אבל בלא כפי' מותר לדון אפי' ישראל ולגר מותר אפי' בכפי' סמ"ע:
שלשתן ממזרים וה"ה שלשתן גרים שאמן מישראל כשרים לדון לישראל סמ"ע:
בשתי עיניו פסול ☜ ע"ב ס"ק ב' דאפי' נסמא בגמר דין פסול: ואפי' בדיעבד פסול:
מבן י"ח ולמעלה: דאז הוא גבר בגוברין ויש בו כח להציל העשוק מיד עושקו:
שתי שערות: דבדיין לא כתיבי איש והכל תלוי בחריפתו ובקיאותו בדינים אמנם קודם י"ג שנים שאין לו שם גדלות כלל אסור לדון. ובקרקע אסור לדון עד שיביא שתי שערות או"ת:
דשתויי יין: ודוקא עם שרי כשרים אבל בחד מומחה שתוי אסור או"ת:
נעשה דיין: דה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה שהדיינים לא יקבלו הזמה על עצמן. אי נמי משום דכתיב ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ד' דהיינו העדים לפני הדיינים אבל כשראו שלשתן ביום שאין עליהם שם עדים מותרין לדון ע"פ ראייתם סמ"ע: ☜ ועיין ביאורים ס"ק ג' דאם ג' דיינים קיבלו עדות והלך אחד וצירפו אחר עמהן מעידין בפניו ודן עמהם וא"צ להושיב דיינים אפילו בשעה שמגידין בפניו אבל שנים שנשארו משני בתי דינין וצירפו אחר עמהן כיון שמעידין לפני השלישי ה"ל עדים ואין נעשו שוב דיינים:
ראוהו בלילה: כיון דבשעת ראיה א"י לדון ולא לקבל עדות לא שייך לא תהא שמיעה גדולה מראיה ולכך אינו יכול לדון ע"פ ראייתם סמ"ע. ובשבת וי"ט דאסור לדון מדרבנן יש מחלוקת בפוסקים אם יכולין לדון עפ"י ראיה שראו בשבת ויו"ט. ויחיד מומחה שדן אסור לדון עפ"י ראייתו רשב"א בב"ק. ועיין ביאורים סי' ג':
ומעיינים בינייהו: פי' דכל חכימי מעיינין ודנין בינייהו וכיון דיש איסוף כל החכמים לית ליה זילותא. סמ"ע. ופי' זה עיקר או"ת: ואם יש לת"ח זילותא לעמוד עם הבע"ד שולחין סופריהם לכתוב הטענות סמ"ע:
שושבינו היינו בז' ימי המשתה:
אין דיניהם דין: ואם אחד רוצה להכשיר שושבין של חבירו אין חבירו יכול לעכב או"ת:
דיינים אחרים: אבל בפסול מחמת קורבה אין לו להושיב דיינים אחרים אם לא שיש מנהג:
יכול לדונו: הסמ"ע פיקפק כשעדיין לא פטרו מהנידוי אם יכול לדונו:
מחמת קורבה ואם בא מעצמו לדון על קרובו של דיין: כשר לדון דהוי כקיבלו עלייהו ש"ך. ואין למנוע עצמו מלדון:
יש להם ס"ת אחרת: ואז א"צ סילוק אבל אם הס"ת האחרת הוא בביה"כ אחר שצריך שיחליפו הס"ת ויקראו בבה"כ זו שהולך בו מס"ת האחרת או שילך הוא לבה"כ האחר. וכן כשדנין על הביה"כ ויש ביה"כ אחר בעיר צריך סילוק שילך הדיין תמיד לביה"כ האחר כי כשהולך לביה"כ זו אף שיכול לילך לביה"כ האחר מיקרי הנאה להדיין סמ"ע. וגם צריך שיהי' באפשרי שילכו כל העיר לביה"כ האחרת דאל"כ הוי נוגע כיון שכופין זא"ז לבנות בה"כ כשא"א כולם לילך לביה"כ הוי הדיין נוגע אף שהוא הולך לביה"כ האחרת מ"מ כשלא יהיה ביה"כ זו יכופו בני העיר לבנות עוד ביה"כ ויצטרך הדיין ליתן חלק וגם מיירי שהוא באופן שאין יכולין למכור הס"ת לאיזה צורך עפ"י ז' טובי העיר דאל"כ הוי הדיין נוגע או"ת: