נר החלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נר החלב

...רחש ודעך כאש הרוחשת בקלחת... זאת עריסתו של נר החלב - ומתוך העריסה החמימה ניבט הנר ללא רבב; מוצק, זוהר לבן ודק כשהוא נוצר באופן שגורם לכל מי שרואה אותו להאמין, שהוא ההבטחה לעתיד בהיר וזוהר - מבטיח כי כל מי שמסתכל עליו, מאמין שהנר באמת רוצה להמשיך להתקיים.

הכבש - כבש קטנה וטובה - הייתה אמו של הנר, וכור ההיתוך היה אביו. אמו נתנה לו גוף לבן מבריק ורמז כלשהו על החיים, אך מאביו ירש התשוקה לאש הלהבה שבסופו של דבר התשקע בתוך-תוכו ומאיר אותו, כולו חי.

כך הוא נולד וגדל, ועם הציפייה הטובה והמבריקה ביותר של עצמו וקיומו. יש הפוגשים יצירות רבות מוזרות שמתערבבות וחפצות ללמוד על חיים - ואולי למצוא את המקום שבו יהיה הטוב ביותר להשתלב, אך הייתה זו יותר מדי אמונה בעולם שאכפת לו רק מעצמו, וכלל לא משים לבו על נר החלב. עולם שלא מבין את ערכו של הנר, ולכן ניסה להשתמש בו לטובתו שלו, תוך החזקת הנר שלא בצדק; אצבעות שחורות וגדולים יותר ויותר שנוטשות ומותירות פגמים בתמימותו הלבנה והטהורה של הנר שסופו לדעוך, מכוסה לחלוטין בזוהמתו של העולם הסובב שמתקרב מדי; וכך ככל שהוא קרב יותר לנר הוא עלול לסבול, כמי שמסוגל לספר על הלכלוך המטוהר - אף שהוא נותר טהור ובלתי מקולקל מבפנים.

חברי השווא גילו שהם לא יכולים להגיע לאני הפנימי שלהם וברוב כעסם השליכו את הנר למרחק כדבר חסר-תועלת.

המעטפת החיצונית המטונפת שמרה את כל הטוב משם - פחד מלהיות נגועים בלכלוך ובפגמים - וכך הם נותרו לבדם.

אז היה נר החלב העני, בודד ונותר לבדו, באובדנו. נדחה על ידי הטוב, וכעת הבין שהוא לא היה אלא ​​כלי כדי לקדם את הרשעים. הוא הרגיש כה אומלל, משום שבילה את חייו לשום דבר טוב - למעשה ייתכן והוא טינף את החלקים הטובים יותר של סביבתו. הוא פשוט לא יכול היה לקבוע לשם מה נוצר או לאן השתייך, על שום מה מתהלך הוא על פני האדמה הזאת - ואולי בסופו של דבר הרס את עצמו ואת האחרים.

הוא שקל בעומק רב יותר - אך ככל שחישב לעצמו, חש מדוכדך יותר, ולא מצא דבר טוב, שום דבר שהיה משמעותי עבורו, אין מטרה אמיתית לקיומו ומשמעות ללידתו. כאילו התלכלכתה הגלימה וגם כיסתה את עיניו.

אך אז פגש את הלהבה הקטנה, אבן הצור. הוא התוודע לכך כי נר החלב טומן בחובו עוצמה. אבן הצור הייתה נוף ברור - היישר דרך המעטפת החיצונית - ובתוכו מצא כל כך הרבה טוב. הוא התקרב וחש ציפייה בהירה בנר - הוא האיר ולבו נמס.

מתוך התפרצות הלהבה, כמו לפיד נצחון של חתונה מאושרת. האור פרץ והאיר בבהירות את הסביבה, רוחץ את הדרך קדימה באור לסביבתו - אלה חבריו האמיתיים - שכעת יכלו לחפש את האמת בזוהרו של הנר.

גם הגוף היה חזק מספיק כדי לתת פרנסה ללהבת האש. טיפה אחת על גבי השניהי, כזרעים של חיים חדשים, שפיטם את את הנר, המכוסה בלכלוך הישן בגופם.

אלה לא היו רק תחושות גופניות, כי אם הבעייה רוחנית של הנישואין.

ונר החלב מצא מקומו הנכון בחיים - והראה כי היה זה נר אמיתי, שהמשיך להאיר למשך שנים רבות, מנעים עצמו ומנעים ליצורים האחרים שסביבו.

הנס כריסטיאן אנדרסן