נפש החיים/שער ג*/פרק ח
עוד אחת יוכל לפתותך בחבילות ראיות שתכלית עבודת האדם הוא רק להשיג יראת הרוממות. ורק על זה יהיו עיניו ולבו כל הימים ושיראת העונש ובושה מבני אדם. היא מדה גרועה שבגרועות. והראוי לשרש אותה מלבך. ויניח לך יצרך להוסיף יראה על יראה ביראת הרוממות עד שיקבע בלבך שיראת העונש והבושה מבני אדם היא עבירה. ותהיה בורח ממנה כבורח מן העבירה. עד שיוכל להיות שתלכד ברשתו שלא לאפרושי מאיסורא בזמן שאין לך יראת הרוממות כראוי. ויקל לך כל דבר באשר יראה לך פנים מפנים שונים בזה. ויוכל להולד מזה. שאם יוכיחך אדם ויראה לך שאתה עובר על איזה דין. ישיאך לבך שלא לאפרושי מזה כל זמן שיראת המוכיח על פניך. באמרך שרק אין יראת אלהים בזה רק יראת אדם. ויראה חצונית. וכבר הורונו חז"ל בברכת ריב"ז לתלמידיו (ברכות) שתהא מורא שמים עליכם כמורא בו"ד וכו'. ומי לנו גדול וחסיד מרב עמרם חסידא. ועכ"ז כשנזדמן לידו פעם א' דבר עבירה פתאום ר"ל כמובא שלהי קדושין. נלחם בתחבולות להנצל מרשת יצרו אף מחמת הבושה מהבריות. רק שלא לעבור ח"ו על מצות בוראו ית"ש. ונראה הגם שהקב"ה חס על כבודן של צדיקים. עכ"ז קבעוה להאי עובדא בתלמוד. להורות לנו דרכי ה' הישרים:
ועתה הראיתיך קצות דרכי היצר המתחפש בכל מיני תחבולות. כמשרז"ל בקדושין (דף ל:) א"ר יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנא' רק רע כל היום. שלא די לו שמתגבר בתחבולותיו שהתנכל על האדם מתמול שלשום. אלא שעוד מתחדש כל יום בחדשות. וכאלו אינו מסיתו לרע כלל. ואדרבה מראה לאדם שכל מה שלמד תורה או פעל מצות. עדן לא היה בהם שום טוב. והוא רק רע כל היום. ובזה הוא מתגבר על האדם כמ"ש ז"ל ע"פ צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וכו'. והוא היצה"ר הוא המה"מ מלא עינים וצופה לראות הנולד במה להכשיל (כי ענין צפיה הוא על דבר שעתיד להיות אחר כך). עד אשר האדם לא ידע להזהר עוד: ואתה הקורא. אל תדמה שמלבי הוצאתי הדברים. כי את כל זאת בחנתי ונסיתי. כאשר נתתי לבי לדרוש ולתור. ועיני ראו רבים אשר יחפצו קרבת אלקים. ונכשלים במו אלה הדברים הנ"ל אשר מפיהם אלי נאמרו מלבם. ובעיני ראיתי במקום א' איזה אנשים שהורגלו בזה זמן כביר עד שכמעט נשכח מהם זמן תפלת המנחה שקבעו לנו רז"ל. ואדרבה נקבע בלבם מרוב ההרגל כמו דין והלכה שתפלת המנחה עיקרה אחר צאת הכוכבים. וכשאדם אומר לחברו נתפלל תפלת מנחה. הוא משיבו נראה ונעיין אם כבר נראו הכוכבים ברקיע. וה' יסלח. להם. ויכפר לשוגה ופתי:
אבל לבך תשית לדעת חכמים בעלי תורה אשר כבר הורונו חז"ל שהעיק' היא עשיית המצוה בזמנה בכל פרטיה ודקדוקיה חק ולא יעבור. וטהרת המחשבה טובה תצרף למעשה. אז תלך לבטח. וזה וזה יתקיימו בידיך. ומשנה מפורשת שנו כל שמעשיו מרובים מחכמתו. אף גם חכמתו מתקיימת בקדושה וטהרה ודביקות. ומי זוטר הוא מה שהמשילו חז"ל כל שמעשיו מרובים חכמתו לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שכל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו. והשומע ישמע: