נטע בתוכנו (ספז)/פתח דבר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פתיחה

אני שמח להוציא לאור, לרגל בת המצווה של בתנו נטע רחל הי"ו, שיחול בט"ז סיון תשע"ח, את החוברת הזו העוסקת בשאלות הלכתיות.
ראשיתה של חוברת זו, בישיבת ההסדר במצפה רמון, ואחריתה בישוב כוכב יעקב.
ה' זימן סבִיבִי אנשים אוהבי תורה, הרוצים לדעת מה הדרך ילכו בה, ומה דעת התורה בכל סוגיה וסוגיה.
מכל מלמדי השכלתי, והדברים המובאים כאן, אינם 'המילה האחרונה', ואדרבה אם יראה הקורא שיש להשיב עליהם, אשמח להכניס את התיקונים למהדורה הבאה.
אמנם ה' זיכה אותי גם בעבר להוציא מספר חוברות (בהלכה יעלה הדס, השם רועי, ינון שמו, אהבת עולם תביא להם, אורה של רות וכן על פרשיות התורה אעלה בתמר) אבל כעת לקראת בת המצווה של נטע מאוד מתאים הדבר להוציא חוברת עם שאלות בהלכה, מפני שנטע באישיותה צמאה לשמוע דבר ה', ושאלותיה תמיד מחכימות את הנשאלים.
קראנו לבתנו בשם נטע, גם בגלל העובדה שנולדה בשנה שאחרי הגירוש מגוש קטיף, ואנו תפילה שעם ישראל יהיה נטוע על אדמתו, ולא ינתשו ממנה לעולם.
הפסוק אומר (קהלת י"ב) שדברי תורה משולים לנטיעות, כלשונו של שלמה המלך: 'דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד'.
וכך דרשו חז"ל את הפסוק: 'מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה אף דברי תורה מכוונות לב לומדיהון לדרך טובה, וכמסמרות נטועים מה מסמר זה קבוע אף דברי תורה קבועים, ומה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין למצוא בהם טעם, נתנו מרועה אחד אף על פי שהללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין כולן אמרן משה מפי הגבורה...
יש בדברים הנ"ל רעיון אדיר, והוא שישנה יכולת לחיות כאחת בשני ערכים שהם לכאורה סותרים זה את זה, מצד אחד המַסמֵר המְבטא קביעות ועיקשות לעמוד במקום אחד (תנסו להוציא מסמר תקוע שאין לו ראש), ומצד שני נטיעה שהיא מִשתנָה ומַחליפה צבעים ומגדלת פארות.
יהי רצון שנזכה לריבוי תורה, מתוך קביעות ויציבות.
תודתי לבחורי הישיבה, לתושבי כוכב יעקב, לבני ביתי המאפשרים לי ללמוד וללמד, ואחרונה חביבה לנוות ביתי מנשים באהל תבורך, מרים נחמה שתחי', ימלא לה ה' כל משאלות ליבה לטובה ונזכה לראות נחת מכל צאצאינו שליט"א.
אני רוצה להזכיר בפתיחה לחוברת זו, את זכרו של בן אחותי עדיאל קולמן הי"ד, שנרצח בעיר העתיקה בב' ניסן תשע"ח.