נועם אלימלך/אגרות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

איגרות[עריכה]

איגרת בענין מי הוא הראוי להתפלל בנוסח ספרד[עריכה]

איגרת מהרב הקדוש אדומו"ר מורינו הרב אלימלך זכר צדיק וקדוש לברכה נב"מ[1] זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

שלמא רבא יסגא לאהובי ידידי אוהב נפשי הלוא הוא הרבני המופלא ומופלג החריף ושנון הירא וחרד לדבר ה׳ ותורתו כ"ש מורינו הרב משה נרו יאיר לנצח:

גליון ידו הקדושה הגיעני.

ומה שכתב מעלתו אם לשנות הנוסחא ולהתפלל בנוסח ספרד, מיום עמדי על דעתי בידיעת ספר ראיתי וגם שמעתי שהיו מתפללים בנוסח ספרד, גם רבותי סיפרו לי שהיה בימיהם וקודם להם אנשים צדיקים שהיו מתפללים בנוסח ספרד, רק שהיו עדיין מעטים בימיהם, והנה אני לא הבנתי את הנוסחא הנ"ל, עתה הנה נא זקנתי הבנתי התועלת והמעלה של אותה הנוסחא, עד שבלתי אפשרי להעלות על הכתב גודל מעלתה, גם אם הייתי מבטא בשפתי, איני יודע בבירור אם היה אפשר שיבינו.

אך צריך שיהיה המתפללים בנוסח הזה פרושים מדרכי העולם. הראשון מהפרישות שלא להוציא שקר מפיו, ושלא להיות מקלל את חבירו אפילו בני ביתו בשום פעם, גם שלא יקפיד עליהם אפילו הקפדה בלב, ושלא להוציא שבועה מפיו, ושלא להיות לו קנאה וחמדת ממון, ומדת גאוה בלתי אפשרי להעלות על הכתב גנותו, כידוע לכם שאני מוכיח עצמי תמיד ומבייש עצמי ברבים כדי להוציא מכח אל הפועל, ושלא להיות משתכר בשום פעם בשום משקה המשכר כי אם מעט לצורך מה, גם שיהא מרגיש בעצמו באמת שאין לו שום מנוחה מדאגות מצרות ישראל, ולבו כואב ומיצר עליהם מבלי הפוגות, עד שמגודל הצער בלתי יכול להתאפק מלהתפלל עליהם בינו לבין עצמו, אף שאינו ראוי והגון בעיני עצמו, על כללות ישראל, ואפילו על שונאיו, אם לא שיראה מהם שעוברים על מצות עשה או לא תעשה, ועיקר שיהיה למדן על כל פנים גמרא ותוספת ופירוש רש"י, ושאר דרכי הקודש כמבואר בספר עץ חיים, ועיקר אהבת חבירים ודיבוק חבירים.

ומי שאין בו כל המידות הללו בוודאי אינו מכת זו. ומי שיש בו כל המידות הללו, אותם בני אדם ראוי וטוב להם להתפלל בנוסח ספרד, הגם שידעתי בכם שאינכם עדיין במדריגה זו ככל הצורך, אף על פי כן מחמת שאני רואה שנפשכם חשקה מאד ומתאמצים מאד לבוא לעבודת הבורא יתברך באמת, הבא ליטהר מסייעין לו, והנוסחא זו גם כן מסייע שתוכלו להחזיק בעבודתו יתברך שמו באמת, כיון שאתם משתוקקים לבוא באמת להמידה הנ"ל. ואם לאו, חלילה להתפלל בנוסחא הנ"ל, כי הנה ראיתי אנשים גדולים שהם פרושים מדרכי העולם, אבל הכל בשביל הנאתם. גם יש לומדים ספרי קבלה ומתפללים בתוך סידור האר"י ז"ל ולומדין בטלית ותפילין אשר אין לך פרישות גדול מזה, כי באמת הדברים הללו הם טובים, אך שאין בהם פנימיות.

איגרת בענין מניעה מתוארי כבוד ומניעה מקטטה[עריכה]

שלום וישע רב לאהובי אוהב נפשי הנצמד בקירות לבי התורני והרבני חכם ומושלם וותיק ועושה חסד כש"ת[2] מורינו הרב יהודה נ"י[3] ויופיע:

איגרת הקודש הגיעני, ותנוח נפשו כמו שהניח דעתי שפקדני לשלום, אך לזאת לא יאות לי יען כי גידלני בשבחות וקורא אותי בשם רב וכו׳, הגם שדרך העולם לכתוב שבחים המגיעים לכתבים, אך לא נח לי מאד, כי לא הגעתי אף לרועי בקר, ומה אני ומה משפחתי לבוא אלי בדברים כאלה, ובפרט שאני רואה כי הנני נרדף מגדולי הדור תפארת ישראל, בודאי לא על חנם זאת, כי אם מד׳ יצא הדבר שאין מניח כבודם לישב בשבת שלש סעודות, ובוודאי גם זה חטאנו שכבודכם נקשרים לי באהבה רבה, אבל זאת בקשתי מכבודכם הרמה, ממני תראו וכן תעשו לדורות, להיות שבלבלה המנין שלי שקשה עלי כמוות, ולבי אומר לי שבוודאי אינני ראוי לכך, והעיקר רחמנא ליבא בעי, ואשב בדד ואדום וכו׳ לדין את עצמי לכף חוב וחבריו לכף זכות, והצנועים מושכין ידיהם מהמצוה, שבאים חס ושלום לידי קטטה ומריבה חס ושלום, ומחמת שכבדים עלי ידי מזוקן ומצער אקצר באמרים.

כה דברי האיש העלוב המונח תחת כפות רגלי הצדיקים הק'[4] אלימלך בן אלעזר ליפמאן זללה"ה

ולכולם אשר אהובים וברורים בעבודת השם יתברך, אחוי קידה, ומצפה לשרתם בגן עדן אם יניחו אותי לשם.

איגרת בענין מטרת הנסיעה לצדיקים שהוא ללמוד ממעשיהם[עריכה]

איגרת הקודש מהרב הקדוש מורינו הרב אלעזר בן הרב הקדוש מורינו הרב אלימלך זללה"ה נב"מ[5] זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

שלום וישע רב יקרב לה"ה אוהב נפשי הרבני המופלג כבוד שלום תורתו מורינו הרב יעקב נרו יאיר.

מכתבו הגיעני והראיתיו לכבוד אדומו"ר, והיה בקראו ותסמר שערות ראשו ונזדעזעו אבריו, בראותו נראה מתוך שאלתו שעיקר נסיעתו אצל הצדיקים אינו למען ילמד ממעשיהם ויראתם וקדושתם ופרישתם, וגודל מחשבתם וחרטותיהם בכל עת ובכל רגע, ופגימותיהם על כל פסיעה ופסיעה ועל כל דיבור ועל כל ראיה וראיה דואגים ומתאנחים אולי לא היה דיבור זה לדבר השם ויראתו, וזוכרים חטאת נעורים תמיד כמאמר דוד המלך עליו השלום וחטאתי נגדי תמיד, ואינם משגיחים כלל לחשוב שום השבח הזה נאה יותר מזה, כדדרשינן בגמ׳ על פסוק ורועה זונות וכו׳ האומר הלכה זו נאה וכו׳ ע"ש, רק כל עבודתן אינו אלא למלאות רצון הבורא ברוך הוא וברוך שמו בכל מעשיהם, כמאמר בכל דרכיך דעהו. (ומכאן חסר):

הערות ויקיעורכים[עריכה]

  1. ^ נשמתו (או נוחו) בגנזי מרומים.
  2. ^ כבוד שלום תורת (או תורתו)
  3. ^ נרו יאיר (או יזרח)
  4. ^ אם זה סוף המשפט הקודם - פיענוחו "הקדושים". ואם זה תחילת המשפט הבא - פיענוחו "הקטן".
  5. ^ זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו (או נוחו) בגנזי מרומים