נולי מתמודדת עם המצב הכלכלי
נולי מתמודדת עם המצב הכלכלי[עריכה]
נולי הייתה אפרוח שמח ומאושר, עד שיום אחד, בלי שום הודעה מוקדמת, נחתו עליה הגזרות הכלכליות. בשביל נולי, בובת אפרוח מרוטה שעבדה בתוכנית נידחת בטלוויזיה הקינוחית שנקראה פרפר נחמד (לימים פרפר לא נחמד), והייתה צריכה לפרנס את שני בניה- בולי וגולי, הייתה זאת מכה קשה. שכרה, שעמד קודם על 2.34 ₪ לשנה, קוצץ ל-1.90 ₪ בלבד. נולי עוד הצליחה להתמודד עם הקיצוץ ליומיים, שלוש שעות, עשרים וארבע שניות, ו-57 מאיות השנייה, אבל לא יותר מזה. מצבה הכספי התדרדר והיא הגיעה למצב שאין לה מספיק כסף לקנות נסורת לאפרוחיה הקטנים. היא הייתה חייבת לעשות משהו. בהתחלה היא חשבה להצטרף למחאת האמהות החד-הוריות, וללכת ברגל עד ללשכת שר האוצר בירושלים, אבל אז היא נזכרה שאין לה רגליים. היא חשבה שאולי תוכל להשאיל את הקלנועית של סבא נחמן, אבל בדיוק באותו יום כאבה לנחמן הרגל, נתפס לו השריר בירך, נפלה לו חוליה מעמוד השדרה, היו לו כאבי פרקים, נקרע לו הגיד בזרוע, ועוד הרבה דברים שאי אפשר להכניס את כולם בדף אחד. נולי ידעה שסבא נחמן יכעס, ושזה לא היום הכי טוב בשביל להשאיל ממנו דברים. אחר-כך היא חשבה לקחת מדודו את הגיטרה, לנגן ברחובות ושיזרקו לה כסף לתוך כובע. אבל אז היא נזכרה שאין לה כובע, וחוץ מזה גם אין לה ידיים, אז היא לא יכולה לנגן בגיטרה, וחוץ מזה, אם דודו היה מגלה שהיא לקחה לו את הגיטרה, דודו היה כועס, ואתם יודעים מה קורה כשדודו כועס...(ראה מקרה הקשקבל). כבר נגמרו לה הרעיונות, כשפתאום יצאה החוצה וראתה מודעה:
דרושה בובה מרוטה לתוכנית ילדים לא נחמדה בטלוויזיה הקינוחית. תשלום הוגן.
לא לבובות מתחת לגיל 3
ברגע שנולי ראתה את המודעה היא חשבה: "זה בדיוק מה שחיפשתי".
היא ניסתה לתלוש את מספר הטלפון, אך תלשה בטעות את כל המודעה. "לא נורא", היא אמרה לעצמה, "זה יפחית לי את המתחרים על התפקיד". למחרת היא כבר הייתה מוכנה. היא עמדה לצאת מתוך החור שלה, כשפתאום נזכרה שהיא בובה מרוטה שתקועה בחור בתפאורה של התוכנית, שלא ידעו איך למלא אותו, ולא היה תקציב לטיח, אז הדביקו לשם בסלוטייפ בובה מרוטה, ובגלל שלא יכלה לצאת מהחור, החליטו בהפקה שתהיה חלק מהתוכנית. היא כבר התכוונה לוותר כשפתאום בא דודו ואמר: "שלום, כאן זה המבחנים למי שרוצה לשחק בתוכנית, ומי שלא רוצה לשחק בתוכנית, ועדיין נמצא פה, אז שיעוף מפה מהר לפני שאני אשבור לו את הגיטרה על הראש". נולי נשמה לרווחה, ואמרה: "שלום דודו, באתי להבחן לתפקיד החדש". "מה קרה לך, נולי, לא קראת במודעה שזה לא לבובות מתחת לגיל 3?", אמר דודו בזלזול, "אוי, שכחתי שאת לא יודעת לקרוא!", דודו צחק בנבזיות. נולי נעלבה מאוד, והחלו לזלוג לה דמעות, אבל היא ידעה שדודו צודק. עכשיו נולי ממש התייאשה. אך פתאום עלה במוחה רעיון גאוני: היא תתחזה לציפור מרוטה אחרת, דודו לא יזהה אותה ולא ידע שהיא מתחת לגיל 3, וכך היא תוכל לקבל את העבודה. אך נולי לא ידעה איך להתחזות לציפור אחרת. לא היה בידה שום תחפושת או אביזר, שיכלו להסוות אותה מפני דודו הרשע. אך פתאום היא ראתה בזווית עיניה משהו נוצץ. "אם עיניי לא מטעות אותי", חשבה נולי, "אלה המשקפיים של שבי. אם אשים על עיניי את המשקפיים, לדודו לא יהיה שום סיכוי לזהות אותי". נולי לקחה את המשקפיים במקורה, והרכיבה אותם. היא ראתה מטושטש, אבל זה לא הטריד אותה, בגלל שהיא הייתה מאושרת. סוף-סוף היא הולכת למצוא עבודה. עוד באותו יום הלכה שוב למבחנים, אבל הפעם לא בתור נולי. נולי התחילה לדבר, כשפתאום קטע אותה דודו: "רגע, קודם תאמר לי איך קוראים לך". "צ'יפי", ענתה נולי אחרי מחשבה ארוכה. זה השם הראשון שעלה לה בראש, מכיוון שלפני התוכנית היא אכלה תפוצ'יפס עם ציפי שביט. "איזה שם יפה", ענה דודו, "התקבלת". נולי (צ'יפי) לא האמין/ה. דודו ויתר לה על מבחני הקבלה (לשמור על גבינת קשקבל, להתמודד עם שיר בקולו הערב של דודו זר, לספוג השמצות מאוזה, ולטפל בסבא נחמן לשעה) והוא גם העדיף אותו/ה על פני כל הבובות המרוטות האחרות (קיפי הישן, מוישה אופניק, ועוזי חיטמן). מאותו יום נולי החלה לעבוד בשתי משרות באותה התוכנית, בלי שאף אחד ידע, וקיבלה שכר כולל של 3.46 ₪ לשנה. כעת נולי יכולה להביא נסורת הביתה, והיא שמחה ומאושרת, רק שמדי פעם היא נתקעת בדברים (בגלל המשקפיים), ועד היום שבי מחפש את משקפיו האבודים. נולי מנסה לשכנע אותו שזה לא חשוב, כי ממילא אין לו עיניים, אבל שבי ממשיך לחפש...