נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קנ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קנ
[עריכה]תשובה
לכבוד אהובי ידידי הרב המאה"ג המופלג בתורה ויראת כבוד מו"ה ליב נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק צעלם יצ"ו:
מכתבו הגיעני וצער לי בצערן של חכמי ישראל ובפרט גדול הדור כמוהו וה' ימלא חסרונו. וירבה הונו. וישיב שבותו. וישגא אחריתו. וע"ד אשר נתקשה בדברי הכ"מ והתיו"ט בפ"א מנזיר הביאו לומר שדעת הרמב"ם שמנוח הזיר את שמשון בנו בנזיר שהלכה היא בנזיר שהאב מדיר את בנו, ונתקשה מעלתו שהרי התוי"ט בפ"ז בד"ה יטמא נזיר לתרץ קושית בנו מהורר"ש כתב שאין האב יכול להזיר את בנו רק כשהגיע לחינוך: הנה אהובי כוונת הכ"מ שמנוח הזיר שיהיה נזיר כשיגיע לחינוך ואף שהמלאך אמר מן הבטן אבל מנוח לא אמר מן הבטן וכן מוכיחים דברי רש"י שם בנזיר דף ד' ע"ב בד"ה ושמשון לאו נזיר כו' דילג רש"י מלת מן הבטן וגרסת הכ"מ ברש"י הוא וקס"ד דמנוח קאמר להא מלתא ובד"ה מלאך הוא דאמר העתיק גם תיבת מן הבטן דוק ותשכח. וגם בלא"ה לא קשה מידי שמה שאינו יכול להזירו רק משהגיע לחנוך הטעם כי הנער לא ישמור עצמו והוי כמאכילו נבילות ובפרט האב שמצווה אפילו להפרישו ק"ו שלא יגרום לו תקלה וכאן המלאך בישרו שהנער יהיה נזיר מן הבטן וישמור עצמו מכל טומאה היה אביו רשאי להזירו כדי שיהיה מצווה ועושה כי גדול המצווה ועושה אבל אדם בעלמא שלא נתבשר משמים שבנו ישמור עצמו גם בילדותו ודאי שאינו רשאי להזירו כי אם משיגיע לחינוך. ועפ"ז נלע"ד לתרץ דברי הרמב"ם שבאמת תירוץ הכ"מ אינו מספיק וכמו שהקשה עליו התוי"ט דאכתי דברי הרמב"ם סותרים זא"ז. ונראה שלא כאשר חשב הכ"מ ששמשון אביו הזירו לא כן הוא אבל הוא עצמו כאשר גדל והגיע לעונת נדרים קיבל על עצמו מה שהפרישו המלאך כדי שיהיה מצווה ועושה. והנה בדברי המלאך שאמר כי נזיר אלהים יהיה הנער יש לפנינו שני דרכים, או שאביו אמר כן שהוא יזירו וכזה נוטה גירסת רש"י כאשר הוא לפנינו בנזיר ד' ע"ב בד"ה ושמשון כו' דקס"ד דלמנוח קאמר לה אמלתא ע"ש, או שהמלאך קאמר כן לעצמו ולא בציווי לאביו וכמסקנא דגמרא אבל אין לומר שהמלאך אמר זה בציווי על שמשון עצמו שהוא יזיר עצמו דא"כ איך אמר מן הבטן הא ודאי הוא עצמו אינו יכול לקבל שום נדר קודם שהגיע לעונת נדרים אבל בצוה לאביו כבר כתבתי שיכול להזיר מן הבטן על ידי בשורת המלאך ואם אביו הזירו ודאי שלא היה יכול להזירו לחצאין שהלכה היא שהאב מדיר את בנו היינו נזירות שלימה אבל חצי נזירות הוא רק נדר בעלמא ואין האב יכול להדיר את בנו בתורת נדר וא"כ סידור דברי הרמב"ם בפ"ג הל' י"ג שמשון לא היה נזיר גמור שהרי לא נדר בנזיר אלא המלאך הפרישו מן הטומאה וכוונתו שאח"כ בהגיעו לעונת נדרים קיבל דברי המלאך בתורת נדר וכוונתו במה שאמר אלא המלאך הפרישו היינו מסקנת הגמרא לאפוקי שלא תאמר שהיה זה צווי לאביו דאז אי אפשר כי אם נזירות שלימה. דברי הד"ש: