נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קכח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכח[עריכה]
תשובה
במוצאי מנוחה. רוח ששון ושמחה. לכבוד אהובי ידידי הרב המופלא מוהר"ר דוד טויסק נר"ו אחד מיוחד ממופלגי קהלתנו יצ"ו:
שלוחו הביא בעש"ק העבר עלה אחד והניח על השלחן והלך לדרכו ואני הייתי טרוד בכתיבת איזה אגרת ובראותי כי השליח הלך לו לא עיינתי שוב עד עתה אחר הבדלה. והנה הוא פשוט אצלי מצד הסברא דהראב"ד לשיטתו שפסק כרב ולכן כיון דסגי תחלתן אע"פ שאין סופן וכן סופן אע"פ שאין תחלתן וא"כ חזינן דראשון ושביעי לאו דוקא א"כ הה"ד דחד לחוד ג"כ לאו דוקא וסגי בדיקת האמצעים אבל לר' חנינא דראשון ושביעי בעינן א"כ חזינן דדוקא קאמר אם כן פשיטא דבעינן דוקא ראשון ושביעי גם הראיה שהביא הראב"ד מבדיקת נדה לא שייכא לר' חנינא דנדה סגי ביום אחד וגם הקושיא של הרא"ש ג"כ לא שייך לר"ח. וכ"ז נראה לפענ"ד פשוט מדעתי ואעפ"כ השקפתי כמו רגע ומצאתי שיפה דנתי וראיה לדבר שהרז"ה בשער הספירה בהשגותיו סעיף ג' בהשיגו על הראב"ד במה שהתיר בדיקת האמצעים כתב ועוד מה ראה לסמוך על רב כו' והא מיפלג פליג עליה ר' חנינא כו' ע"ש. והדבר תמוה דמה שייכא השגה זו כאן והשגה זו מקומה בסעיף ב' שהרי דברי הראב"ד שפסק כרב קדמו למה שכתב שבדיקת אמצעים סגי ולמה איחר הרז"ה בהשגותיו להשיג מתחלה על מה שהתיר בדיקת האמצעים. ועוד שלשון ועוד מה ראה כו' משמע שגם זה שייך למה שכתב למעלה להשיג על שהתיר בדיקת האמצעים. ולכן נלענ"ד שהוא הדבר אשר דברתי דלר"ח אין שום סברא לומר דסגי בדיקת האמצעים ושפיר כתב הרז"ה ועוד מה ראה לסמוך על רב וכיון שהלכה כר' חנינא ממילא שוב נדחה בדיקפ האמצעים והמתין הרז"ה בהשגה זו להשיג על ב' פסקי הראב"ד לדחות שניהן בהשגה זו:
ואמנם אמינא בה מלתא חדתא והוא מלתא דמסתברא. שאם בדקה דרך משל בראשון ובשלישי כבר החלטתי למעלה דלא מהני ואינה יכולה לטבול בשביעי ואם אח"כ שוב לא בדקה עד עשירי אין בידה אלא עשירי אבל אם בודקת אח"כ בשמיני או בתשיעי טובלת לערב. והטעם נלענ"ד דזה פשוט דאם בדקה בתשיעי דמהני דדל בדיקת יום א' מהכא הרי בדיקת שלישי ותשיעי נחשב ראשון ושביעי והשלישי נעשה ראשון והתשיעי נעשה שביעי וביניהם ה' ימים אלא אפילו בדקה בשמיני דהיינו שבדקה בראשון ובשלישי ובשמיני טובלת בשמיני לערב ומצטרף השמיני עם הראשון ונעשה זה תחלה וזה סוף ואף שיש בין שמיני לראשון יותר מה' ימים השלישי מצרפם. ומנא אמינא לה מדברי ר' יהושע שאמר אין להם אלא ראשון ושביעי וסופרת עוד ה' ימים והרי מונה הראשון עם החמשה הללו והרי מודה ר"י בבדקה ראשון ושמיני שאין לה אלא ח' בלבד הרי שאין הראשון יכול להצטרף עם השמיני ואפ"ה בדקה ראשון ושביעי יש בידה ראשון ושביעי וסופרת עוד ה' הרי שהשביעי מצרף הראשון עם הימים שאחר שבעה להדדי להחשב ז' נקיים והה"ד לדידן. באופן שאמרתי לר' חנינא בדקה ראשון ושלישי ושמיני השלישי מצרף יחד את הראשון עם השמיני. וידעתי שיש לדחות ולומר דר"י דאמר אין לה אלא ראשון ושביעי חומרא בעלמא קאמר לחוש שמא ראתה בינתים וכיון שהיא חומרא כשם דלא משגח על סירוגן ה"נ לא משגח על צירוף ימים שאחר שבעה משא"כ בלא בדקה בשביעי דלר"ח ע"פ דין לא מהני לא מצטרף הראשון כלל למה שאחר שבעה ודוק. דברי ידידו הד"ש: