נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/פט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן פט[עריכה]
תשובה
מבן המחבר לק"ק שעריטיץ. להתורני הרבני המופלא ומופלג מוה' אפרים אבליס:
ע"ד שאלתו אשה בליל ב' או ג' אחר טבילה רואה אחר תשמיש מחמת שהמקור נעקר ממקומו אם יש לדון בה דין מכה באותו מקום או אם יש לדון בה דין רואה דם מחמת תשמיש:
הנה מה שהאם נתקה ממקומה ופעמים נופל לבית החיצון אין זה דין מכה דכיון דמקור מקומו טמא לא נזכר שצריך שיהיה המקור במקומו רק אמרו מקור מקומו טמא דהיינו בכל מקום שהוא הוא טמא. ועיין בגמרא דף מ"א ע"א במקור שנעקר לענין טומאת ערב ועיין ברמב"ם פ"א מהלכות משכב ומושב ודם היוצא ממנו הוא דם נדה ואין זה דומה למה שפסקינן בש"ע סימן קפ"ח סעיף ג' במעשה דר' שמשון שהיה מטהר בנעקר המקור וכמין חתיכות בשר נופלים בבית החיצון ע"ש. זה הוא דוקא שהדם יוצא מחתיכות בשר והוי דם שמחמת מכה כמ"ש הרמ"א שם או שהיה מטעם שאין דרכה לראות בכך. ועיין בט"ז שם ס"ק ה', ולכל הפוסקים לא התיר ר"ש אלא בחתיכות בשר שנופלים בבית החיצון אבל אם אין שום מכה ודלדול יש במקור רק המקור עצמו כמו שהוא ניתק ממקומו מחמת רפיון ונופל בבית החיצון אין להתיר ואף שזה הוא הגורם באשה זאת לראות דם אף שלא בשעת וסתה היינו הואיל ומחמת רפיון המקור אין בו כח להחזיק דם עד זמן הוסת ויוצא הדם שלא בזמנו סוף סוף הוא דם המקור וטמא. ועיין בזה בתשובת חכם צבי סימן מ"ו ובתשובת שב יעקב סימן ל"ז וכן פסק אאמ"ו הגאון ז"ל בנו"ב סימן נ"ח. ולפ"ז באשה זו כיון שאינה מרגשת שוב כאב במקום ידוע ברחם וגם לא יש לה שום דלדול וניפוח בבשר אין לתלות כלל בדם מכה רק שהוא דם מקור שנתהוה לה ע"י תנועת הגוף בתשמיש או תנועה אחרת מחמת חולשת גופה נרפים המה רפים הגידים והחוטים שהאם תולה בהם ונופלת האם לבית החיצון ואז פולט הדם אשר אין בכח האם להחזיק עד עת הוסת לכן כעת אין להתיר האשה וצריכה ז' נקיים וטבילה על ראיות הללו:
אבל זה ודאי דאין לאסרה על בעלה משום רואה דם מחמת תשמיש הואיל ואינה רואה מראות הללו אחר תשמיש ראשון רק בליל ב' או בליל ג' אחר טבילתה לכן אין התשמיש בליל ראשון אחר טבילתה קובעת לה וסת לחוש בלילה הראשון אבל בלילה שני ושלישי חוששת כמו שפסקינן בש"ע סימן קפ"ז סעיף י"א ועיין שם בש"ך ס"ק ל"ד ול"ה. ומפני גודל הטרדה אין הזמן מסכים להאריך. כ"ד ידידו:
הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מהר"י ז"ל: