נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/ד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ד
[עריכה]תשובה
מבן המחבר להרבני מו"ה חיים קיצע לק"ק אובן:
על דבר קושייתו על מה שכתב אדוני אבי מ"ו הגאון ז"ל בספרו נודע ביהודה קמא חלק יו"ד סי' ו' דלדעת הרמב"ן הלכה כר"ח בשיבר בו עצמות ונמצא פגום, והקשה מעלתו מדברי הרמב"ן בספר מלחמות בפ"ק דחולין על מה שכתב על דברי המאור בד"ה עוד כתב הרב אלפס והיכא דראה אחד ששחט ואזיל לעלמא ולא ידע אי גמיר כו' משם מוכח דהרמב"ן פסק כר"ה ולא כר"ח. הנה הטעות שנפל בדפוס בדברי הרמב"ן בספר המלחמות הטעה את מעלתו וסבר שהרמב"ן פסק בנאבד הסכין כר"ה דאוסר. אמנם האמת לא כן הוא וטעות נפל בדפוס ונתחלף במקום ר"ה ר"ח ובמקום ר"ח ר"ה דאיך אפשר לומר דאיפסקא הלכתא בסכין ששיבר בו עצמות כר"ה והלא בגמרא פסקינן הלכתא כר"ח בששיבר בו עצמות, ומעלתו דחק את עצמו וכתב בששיבר עצמות וגם נאבד בזה פסקינן לקולא, וזה הוא שיבוש דהא פלוגתא דר"ה ור"ח הוא בשוחט בסכין ונמצא פגום ולא מיירי כלל בנאבד וע"ז פסקינן בגמרא הלכתא כר"ח בששיבר בו עצמות הרי מפורש דאם שיבר בו עצמות והסכין פגום לפנינו הלכתא כר"ח דשרי:
אלא האמת יורה דרכו שכך צריך להיות ברמב"ן כדאיפסקא הלכתא בסכין ששיבר בו עצמות כר"ח והה"ד לאבד שהרי שניהם לא נבדקי וכר"ה בשלא שיבר בו עצמות ואפשר שהה"ד שצריך לבודקו. וביאור דברי הרמב"ן כך הוא דכשפסקינן בששיבר בו עצמות כר"ח דשרי הה"ד בנאבד הסכין אחר שחיטה ג"כ שרי דכיון שפסקינן בשיבר בו עצמות ונמצא פגום דשרי ותלינן הפגימה בעצמות וקשה הרי לא נבדק הסכין עכ"פ בין שחיטה לשבירת עצמות אלא דגם בנאבד הסכין ואי אפשר לבדוק ג"כ שרי רק בשלא שיבר בו עצמות ונמצא פגום פסקינן כר"ה דאסור וחיישינן שמא בעור נפגם על זה כתב דהה"ד שצריך לבודקו כשנמצא הסכין לראות אם יש בו פגימה והיינו היכא שלא שיבר בו עצמית דכל היכא דאיכא לברורי מבררין אבל אם שיבר בו עצמות הבדיקה לא מעלה ולא מוריד דאף אם ימצא פגום תלינן דנפגם בעצמות דהא פסקינן כר"ח בשיבר בו עצמות. וכל זה הוא פשוט וזיל קרי בי רב הוא. דברי הטרוד:
הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מוהר"י ז"ל